תגית: שפה
מורן שוב
ים המלח בחורף
שמים ירדו אל הים טיפות טיפות טיפות אין ספור אושר שאי אפשר בידיים לתפוס אושר אין לו שִׁעוּר ועוד בעניין אושר: אושר, כמוהו כנס, יש את האמונה בו, יש את הציפייה אליו, ולפעמים הוא נגלה. כך נגלה לי יופי, אותו יום בים המלח. דקות אחדות אחר-כך צילמתי את התמונה. גשם […]
מורן שוב
כיכר ציבורית, כיכר לחם וסולידריות
כשכיכר העיר ריקה מציבור היא אינה מקום אלא רחבה, מרחב. היא נעשית למקום כאשר הציבור מתכנס בה ומקיים בה פעולה-אתיקה משותפות. המילה כיכר מצביעה על משהו עגול. אבל עגול זו רק הצורה. הצורה העגולה מאפשרת לציבור להתכנס סביב עניין משותף ולחלוק בו באופן סולידרי. גם כיכר לחם (שנאפתה בימי קדם […]
אפרת שהם
אתם זוכרים את השירים. על מילים, מנגינה ומקום
באביב האחרון יצא לאור בהוצאת מפה הספר "ארץ שיר סיפור", אותו כתבתי. הספר מציג עשרות שירים שנכתבו על הארץ במאה השנים האחרונות, מהחרמון ועד אילת ונואיבה, ועושה חיבור בין סיפורי השירים לסיפורי המקומות עליהם נכתבו. הספר מזמין, את המטיילים ברגל ואת טיילי הכורסה, לצאת לטיולים בנופים, בזמן, בסגנונות מוזיקליים שונים, […]
מושון זר אביב
על שפה, חדשנות ושמרנות
עברית לא תמיד נראתה ככה. האותיות שלה עברו הרבה שינויים עם השנים ועל אף שמלמדים אותנו בכיתה א' לכתוב את האותיות בצורה מסויימת, אין הם אלא פני האותיות (typefaces) כפי שהם היום. כתב כנעני, כתב פיניקי, כתב עברי קדום, כתב שומרוני, כתב ארמי ולבסוף… כתב יהודי "מרובע". אבל האם באמת […]
יעל פלג
איך קוראים לזה
"… ואפילו איש החלל שריחף/ בחלל קשור לחללית רק קרא: נפלא, נהדר, אין לי מילים./ טשטוש האושר ודיוק הכאב/ ואני רוצה לתאר בדיוק של כאב חד גם/ את האושר העמום ואת השמחה./ למדתי לדבר אצל הכאבים." (פתוח סגור פתוח/ יהודה עמיחי) או פשוט: "אין לי מילים לתאר את האושר הזה." (רדיו בלה בלה, החברים של נטשה) […]
מורן שוב
על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על דברים
בעברית, המילה דָּבָר (ברבים: דְּבָרִים) היא אולי המילה הקרובה ביותר להצביע על משהו בעולם (מעשה או חפץ) מבלי להיות קונקרטי. תקראו טקסט רגיל כלשהו, או תקשיבו לאנשים, ותקלטו כמה פעמים דָּבָר או דְּבָרִים משמשות במשפט במקום משהו קיים או שהתקיים בעולם. בעברית, המילה דָּבָר (שם הפועל: לְדַבֵּר) קרובה מהמילים שפה […]
יובל סער
למה אנחנו אוהבים טיפוגרפיה והאם יתכן שיום אחד נפסיק לכתוב?
בהקדמה לספר המציג את עבודותיו של המעצב והטיפוגרף עודד עזר, שיצא לאור ב-2009 בהוצאת גשטאלטן, כתבה פאולה אנטונלי, אוצרת העיצוב של המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק, ש"העיצוב של עזר מאפשר לחלום על שפה על-אנושית, המושפעת מביולוגיה יותר מאשר מתרבות – החלום של כל אמצעי התקשורת האוניוורסליים שחשבנו עליהם במשך שנים". אנטונלי […]
שפרה קורנפלד
עשרים ושבע
המספר 27 חילחל לתת מודע שלי, וצץ 27 פעמים בספר שאני כותבת. סתם, שלוש פעמים. אבל יחסית לבחירה שחשבתי שהיא אקראית- הייתי אומרת שזה הרבה. אחת הדמויות היא בת 27 כשאנחנו פוגשים אותה לראשונה. דמות אחרת סופרת 27 צעדים כדי להגיע לחדר שלה שממוקם במסדרון שאין לו סוף וכל החדרים בו זהים. והגשם, שירד כל החורף, הפסיק פתאום בכ"ז באדר. באופן מקרי לחלוטין, התאריך שלקחתי על עצמי לפרסם בו מעשים ומחשבות הוא הכ"ז של כל חודש גרגוריאני. מי שיגלול אחורה לחודשים "שחור", "משפחה" ו"לימודים", לא ימצא אותי שם. (חוץ מבתא הוידויים, שם אני מכה על החטא הזה בדיוק). אבל הגיע חודש "עברית" וסאת רגשות האשמה שלי גדושה ועולה על גדותיה. מכיוון שאין בי מעשים, אכתוב.
אבנר פינצ'ובר
קרון המשחקים
משפחה של חברים שלי היא משפחה מיוחדת, מאושרת לפי דרכה – דרך המשחק. במשפחה זו, משחק הוא לא עוד אחת משלל פעילויות פנאי אלא צורת חיים עיקרית. למשחקים מוקדש חדר מיוחד ומרכזי ובו שולחן סנוקר וכדורגל שולחן אבל הם מתרחשים – משחקי לוח, קופסא, קלפים וספורט – גם בסלון, במטבח, […]
