זה היה בדרך חזרה מההפגנה בבית שמש כשפתאום הבנתי משהו המקשר בין עברית לצילום: מעבר לתקינות המשפט, העיקר הוא הכוונה בדברייך. כי מה שחשוב הוא לזעוק ש"זו בושה וחרפה להריק על ילדה קטנה". ועדיפות השגיאות הדקדוקיות אם נאמרים דרכן דברי טעם, על פני נאום רהוט המתקבל באוזנינו חלול. מעבר לשפה הצילומית המדוקדקת, בניית הקומפוזיציה, החשיפה המושלמת, חשוב על מה ולמה אתה מצלם.
מהו פונט טוב? האם זהו פונט שכולם ירצו לכתוב בו? פונט שכולם יצטערו שהם לא אלה שעיצבו אותו? פונט שיגרום למעצבים אחרים לרצות לעצב פונטים? לעצב בכלל? את העבודה על גופן "עומס" התחלתי בזמן לימודיי במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, בקורס עיצוב פונט שהנחתה מיכל סהר. ידעתי שאני רוצה לעצב פונט […]
כ ולם יודעים לומר שעיצוב אותיות עבריות שונה מעיצוב בשפות אחרות, לועזית למשל. סקרן אותי לשאול את האנשים שבאמת עושים את זה מה זה אומר מבחינתם. איך הם רואים את השוני, ומהי בשבילם העבודה עם ועבור האות העברית. אם מדברים על עיצוב טיפוגרפיה, אז זה זהה לכל שפה אחרת, רק […]
עיצוב הוא מקצוע מלחיץ, וכדי לאזן – אני מנסה להכניס קצת יותר זן לחיים שלי. לכן מצאתי עיסוק מרגיע לזמני הפנוי – עיצוב גופנים. קראו לי משוגע, אבל יש מעט עיסוקים שמרגיעים אותי כמו העיסוק בעיצוב אותיות (ערבוב טחינה ומיון עדשים מחזיקים יחד במקום השני). בחלוף השנים עיצבתי המון מערכות […]
באביב האחרון יצא לאור בהוצאת מפה הספר "ארץ שיר סיפור", אותו כתבתי. הספר מציג עשרות שירים שנכתבו על הארץ במאה השנים האחרונות, מהחרמון ועד אילת ונואיבה, ועושה חיבור בין סיפורי השירים לסיפורי המקומות עליהם נכתבו. הספר מזמין, את המטיילים ברגל ואת טיילי הכורסה, לצאת לטיולים בנופים, בזמן, בסגנונות מוזיקליים שונים, […]
עברית לא תמיד נראתה ככה. האותיות שלה עברו הרבה שינויים עם השנים ועל אף שמלמדים אותנו בכיתה א' לכתוב את האותיות בצורה מסויימת, אין הם אלא פני האותיות (typefaces) כפי שהם היום. כתב כנעני, כתב פיניקי, כתב עברי קדום, כתב שומרוני, כתב ארמי ולבסוף… כתב יהודי "מרובע". אבל האם באמת […]
אנו חיים בתרבות מנוונת. בעולם דימויים מסוג חדש, המפעיל אצלנו זיכרון של חוויה חזותית, רמז לרגש אמיתי. כמו כאב פאנטום או סימן של כאב. נותרנו עם זיכרון עמום מחוויה חזותית עצומה ומרגשת. עם רמזים ליכולת לחוות חזיון משמעותי. כמו אצבעות כף הרגל המעידות כי בשלב אבולוציוני קדום היינו יצורים בעלי […]
תָּהַלִיךְ מַבְהִיל הוּא – שְקְהִילָה אוֹמֶרֶת "אֵין לִי עוֹד מָה לְהַגִיד עָל מָה שְאָני". יִוָצֵר אַז רִיק, דָּף לַבָן, אוּלַי לֹא יוּנַע הַתָהַלִיךְ מְחַדָש.
"… ואפילו איש החלל שריחף/ בחלל קשור לחללית רק קרא: נפלא, נהדר, אין לי מילים./ טשטוש האושר ודיוק הכאב/ ואני רוצה לתאר בדיוק של כאב חד גם/ את האושר העמום ואת השמחה./ למדתי לדבר אצל הכאבים." (פתוח סגור פתוח/ יהודה עמיחי) או פשוט: "אין לי מילים לתאר את האושר הזה." (רדיו בלה בלה, החברים של נטשה) […]
בעברית, המילה דָּבָר (ברבים: דְּבָרִים) היא אולי המילה הקרובה ביותר להצביע על משהו בעולם (מעשה או חפץ) מבלי להיות קונקרטי. תקראו טקסט רגיל כלשהו, או תקשיבו לאנשים, ותקלטו כמה פעמים דָּבָר או דְּבָרִים משמשות במשפט במקום משהו קיים או שהתקיים בעולם. בעברית, המילה דָּבָר (שם הפועל: לְדַבֵּר) קרובה מהמילים שפה […]
