היה זה בוקר אפור וגשום בשנת 1933. הארי בק, אז שרטט מערכות חשמל במטה התחבורה של לונדון, יצא מביתו בשכונת פינצ'לי שבצפון העיר לכיוון הקו הצפוני. הוא לא ידע איזה חדשות משמחות מצפות לו במשרד. יו"ר החברה פראנק פיק אישר סוף־סוף את מפת הרכבת התחתית שעיצב בק, ומהדורה ראשונה כבר אושרה להדפסה. בק עבד על עיצוב המפה הזו בזמנו הפנוי כבר כמה שנים. אף אחד לא הזמין ממנו את העבודה, אבל הוא הרגיש שהוא יכול לשנות משהו בשיטה הקיימת.
אומרים שכאדם שהקדיש הרבה מזמנו לנסיעה למרכז העיר וחזרה ממנה, היו לו רגעי איכות למחשבה והתבוננות, והוא הבין מה חשוב במיוחד לנוסעי הרכבת התחתית, שיטה, בהירות והגיון.
הוא השתמש באופן מבריק באלמנטים שהיום נראים מובנים מאליהם על מנת לעצב את המפה החדשה.
גריד: בדומה לשרטוט מערכות החשמל שבה עסק, בק הקפיד להשתמש רק בקוים אנכיים ואופקיים וכן בזוית של 45 מעלות.
קידוד צבעוני: כל קו של הרכבת יוצג ע"י צבע שונה וכך נוצר בידול ברור בין הקוים השונים.
אייקונים: תחנות שבהן עוצרים מספר קוים יוצגו ע"י יהלום, תחנות שעוצר בהן קו אחד יוצגו ע"י קו קצר.
והמהפכני ביותר, הויתור על הגיאוגרפיה, והמעבר לייצוג טופוגרפי. במפה שבק עיצב המרחק הממשי בין התחנות ומיקומן על מפת לונדון לא היה חשוב כמו הייצוג של הקוים והיחסים ביניהם בצורה גרפית פשוטה. את הקשר לעיר שמעל ייצג ע"י תרשים של נהר הטיימס (Thames) שמחלק את העיר לצפון ודרום.
המפה של בק היא בעיני לא פחות מיצירת מופת, וניתן לראות את השפעתה עד היום על דורות של מעצבי אינפורמציה. הפשטות, הקידוד הצבעוני והרצון לתרגם את המציאות המבולגנת לצורה גרפית פשוטה ומובנת.
אני גר בצפון לונדון, מאוד קרוב לאיפה שהיה ביתו של הארי בק. אני נוסע כל יום ברכבת התחתית, באותו קו שהוא היה נוסע בו. בדרך לאוניברסיטה אני מרים את הראש, מביט במפה המשובחת הזו, ותוהה לעצמי אם הוא היה מגיע לכל הדבר הזה אם היה גר במרכז העיר.
סיפור יפה.
היה יכול להיות נחמד לראות גם תמונה של יצירת המופת והמפה שהיתה לפניה. ואולי איזו סקירה קטנה של מה הולך בעולם היום עם תובנותיך.
תודה
מקסים. נשמע שכיף בלונדון