בהקדמה לספר המציג את עבודותיו של המעצב והטיפוגרף עודד עזר, שיצא לאור ב-2009 בהוצאת גשטאלטן, כתבה פאולה אנטונלי, אוצרת העיצוב של המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק, ש"העיצוב של עזר מאפשר לחלום על שפה על-אנושית, המושפעת מביולוגיה יותר מאשר מתרבות – החלום של כל אמצעי התקשורת האוניוורסליים שחשבנו עליהם במשך שנים".
אנטונלי היא לא היחידה ששמה לב לעבודותיו של עזר יוצאות הדופן: עבודותיו זכו במשך השנים לפרסים רבים, הוצגו במוזיאונים ובתערוכות, זכו לחשיפה בכתבי עת בינלאומיים, והן נמצאות באוספים הקבועים של המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק ובמוזיאון ישראל. לפני ימים ספורים אף נפתחו לעזר שתי תערוכות יחיד בברזיל ובשנה הבאה תצא לאור בהוצאת ליטל בראון גרסה חדשה להגדה לפסח שעיצב, בשיתוף פעולה עם הסופרים ג'ונתן ספרן-פויר ונתן אנגלנדר.
הוצאת ספר למעצב אותיות ישראלי אינה דבר ברור מאליו, מה שהעלה אצלי מיד את החשד כשראיינתי את עזר בסמוך להוצאת הספר, האם הטיפוגרפיה העברית נראתה לאנשי ההוצאה טרנדית ואקזוטית, האם הם יכולים להעריך את מה שהם רואים. באופן דומה, אם נסתכל על טיפוגרפיה יפנית, ערבית, או הודית – סביר להניח שנוקסם ממנה, אבל אין לנו כמעט דרך לשפוט אם היא טובה, אם הריווח בין האותיות נכון, וכן הלאה. בהקשר זה נדמה שעזר הבין מה שרבים לפניו לא הבינו, שדווקא העיסוק בטיפוגרפיה העברית יכול לעורר עניין, בשעה שעולם העיצוב הגרפי המקומי נמשך פעמים רבות לכל מה שזר ומריח מחו"ל.
מצד שני, העיסוק בטיפוגרפיה ידנית, בקליגרפיה ובשפה גרמו לי לחשוב על התפקיד והמקום שלהם בעידן הדיגיטלי: בזמן שקליגרפיה וטיפוגרפיה זרה נדמים לנו אקזוטים, האם כתב היד עלול להיעלם לבלי שוב? תנסו רגע לחשוב, כמה זמן מהיום שלכם מוקדש להקלדה על המחשב וכמה לכתיבה עם עט או עפרון? נדמה לי שהתשובה תהיה פחות או יותר זהה אצל רובנו. זה כבר העלה אצלי שאלה יותר מרחיקת לכת (וגם קצת מאיימת, אני חייב להודות): בעידן שבו התקשורת בין בני אדם נעשית על גבי צגי מחשב – בהודעות סמס, בדואר אלקטרוני ובאפליקיציות שונות – האם יתכן שיום אחד כבר לא יהיה טעם ללמד ילדים לכתוב? שיום אחד נשכח גם אנחנו לבצע את אחת הפעולות הכי בסיסיות, שמעידה על אינטלגנציה וכישורי חיים בסיסיים?
למזלי הטוב, כשיש דברים שמעניינים אותי, יש לי כל מיני במות לחקור אותם: לפעמים יוצא מזה פוסט, לפעמים כתבה, ולפעמים סתם מחשבה. ולפעמים אני גם יוצר במה חדשה (והנה קצת קידום עצמי): אני (באמת) שמח ונרגש לבשר שנושאים אלו – כמו עיצוב אותיות, קליגרפיה אקזוטית ועתידו של כתב היד – יעמדו במרכז הערב הראשון בסדרת המפגשים החדשה בהנחייתי, "פורטפוליו בבית העיר". המפגשים, שיתקיימו פעם בחודש בבית העיר ברח' ביאליק בתל אביב, יעסקו בכל פעם ביחסי הגומלין בין תחום כלשהו בתרבות חזותית – כמו איור, טיפוגרפיה, עיצוב, אמנות, צילום, תרבות דיגיטלית ועוד – לבין טכנולוגיה, תרבות, שפה ומקום.
במפגש הראשון ישתתפו עודד עזר, שיציג עבודות חדשות (!!!); ד"ר טל בן צבי, מנהלת בית הספר לאמנויות של סמינר הקיבוצים; ודידי חנוך, שערך במשך ארבע שנים את "וואלה!TECH" ועורך ומתרגם ספרי מדע בדיוני. כרגע עוד אי אפשר להזמין כרטיסים (שיעלו 20 ש"ח) אבל אני מבטיח לעדכן בבלוג שלי וגם בפוסט הזה כשיהיה אפשר, מתישהו בשבוע הבא.
תבואו, כן?!
יובל – אשמח אם תמשיך לפתח, אפשר אולי בתגובות כאן, את המחשבה. האם זה יהיה נורא אם יפסיקו מתישהו לכתוב? או אולי נפלא? מה נותנת לנו פעולת הכתיבה? כרגע יש לי מהמחשבה תחושה כאילו היא נקטעה באמצע.
לגבי האירועים – נשמע ממש מעניין, בהחלט תעדכן כאן בפוסט.
טליה, אברהם – יש מצב שכדאי לפתוח איזשהו ערוץ באנטייטלד לפרסום אירועים? נראה לי שהאירוע נכנס כאן למחשבה פשוט כי אין כרגע באנטייטלד במה יותר מתאימה, אבל לו הייתה זה היה נכנס לשם באופן טבעי. ואז גם לא הייתי מפספס את ההרצאה של תומאס שטרוט חודש שעבר :) מה דעתכם?
יש לי כל מיני מחשבות ולשמחתי בעוד כמעט שבועים אני אדע מה עוד שלושה אנשים חכמים חושבים על זה. האם זה נורא? התגובה הראשונה שלי היא שכן, אבל זו תחושה לא מבוססת מספיק. יש לי עכשיו שבועיים להמשיך ולפתח את זה ובטוח שאחרי הערב אני אהיה חכם יותר.
לגבי האירועים ודאי שאעדכן פה בפוסט ואצלי בבלוג.
יובל, נשמע מרתק ורלונטי. יש כאן הזדמנות להעלות מספר סוגיות הקשורות אחת בשניה. לדעתי הדיון בנושא חשוב עבור מעצבים, סטודנטים ומרצים. כחוקר וכמרצה בטיפוגרפיה אני רואה בקשר בין טיפוגרפיה לכתיבה משהו שהוא מעבר להתפתחות צורנית המשקפת תרבות. יחד עם זאת יש כמובן הבדל בין כתיבה ביד לצרכי יום יום אל מול כתיבה קליגרפית הנעשית על פי חוקיות ולצורך מוגדר מראש. אשמח להשתתף בדיון המתוכנן בבית העיר.
@יהודה: אשמח כמובן אם תגיע לבית העיר, אני בטוח שיהיה לך מה להוסיף. בקרוב יהיה אפשר להזמין כרטיסים, אעדכן פה ובבלוג
טיפוגרפיה זה אובר-רייטד