להעלות תמונה

לא פעם כשאנחנו נזכרים בסיטואציה, אנחנו רואים אותה מנקודת מבט שונה. כאילו אנחנו מישהו אחר, שמרחף קצת מאחור, קצת מלמעלה, ומשלב את הדמות שלנו במראה המתרחש. כמו בחלום, ישנם מעברים מעורפלים בין המבט שבאמת התקיים דרך העיניים, למבט הרחב יותר, שבעצם אף פעם לא יכולנו לראות. היכולת הזו לצאת מעצמנו […]

את חגית קיסר

גלויה גלויה

אברהם היקר, הגלויה – מחשבה או מעשה? או אולי מעשה במחשבה תחילה? וורנר בראון, "דור המדבר" כך נאמר, צילם את אכזיב בתחילת שנות ה־70 מתישהו, אצלו על התשליל לא כתוב התאריך. על מה חשב וורנר בראון? אתה זוכר מה היה שם? היה שם הכפר? הכפר לא היה שם, היה ליד, […]

ערימות, ערומות, ערמומיות

אני לא חובבת חורף. יותר משאני לא מחבבת את החורף אני בעיקר לא אוהבת שקר לי. כל שנה כשמגיע החורף אני מושכת ככל האפשר את הקבלה שלו. אני יודעת שבארץ תמיד אומרים שזה בכלל לא חורף, אבל מבחינתי יחד איתו מגיע שעון החורף המדכדך והחושך המוקדם, ולא נעים להיות בלילה […]

הסימן הדומה לתולעת מרקדת

"כשם שהמניעים הראשונים שגרמו לאדם לדבר היו הרגשות, כך היו ביטוייו הראשונים ציורים של המחשבה." ―ז'אן ז'ק רוסו, מסה על מוצא הלשונות. הוא הופיע זמן לא רב אחרי המעטפות, הבולים והגלויות, כשעוד הסתפקנו בלשלוח ממגדל אייפל או הביג־בן כמה מילים בהולות על גב צילום שמישהו אחר צילם (ואנחנו אפילו לא […]

בגדים מפוסלים: שנת הבשרים שלי

הקשר בין אמנות ועיצוב אופנה דיבר אלי מהשניה הראשונה שאחזתי מספרי בד. כמעצבת אופנה שתמיד נדמה לה שאופנה זה דבר נפלא אבל גם קצת שטחי, נקודת המפגש בין גוף-בגד-פסל הפך לחיבור מסקרן שמעסיק אותי מאוד. במקור, באמנות הקלאסית גוף האדם היה תמיד המרכז. בעירום, עם בגדים, בתנוחות שונות. החפצים של […]

עיצוב רכב וזיהום ויזואלי (או: למה מעצבי רכב הם ערסים)

כל ילד שמע על ההשלכות של זיהום המים, האוויר והקרקע, אפילו לרעש יש סולם זיהום משלו, אבל מדוע אנחנו לא מודדים את הזיהום שחודר לנפשנו דרך העיניים? זיהום ויזואלי הוא יצירה של אובייקטים מוגזמים, רועשים, כאלה המטרידים את המתבונן בהם. כשמוצר מסוים יוצא אל העולם, מן הראוי שבנוסף לסטנדרטים של […]

דולצ'ה וגבאנה ב$20

אפשר לומר שהדרייב העיקרי שמניע מעצבים גרפיים הוא אסתטיקה. זו הרי הסיבה שאנחנו כאן, כדי לעשות דברים יפים שגורמים לאנשים אחרים להגיד לנו "וואו, איזה יופי". יכול להיות שבאמצע גם דחפנו איזשהם מסרים שהתכוונו להעביר, אבל ממש בשוליים, כהערת אגב, שלא יפריע לקומפוזיציה. זה מה שאנחנו רואים במגזינים בסופו של יום – את ה"וואו" האסתטי. זה גם מה שזוכה בפרסים ובהערכה של מעצבים אחרים שמובילה ללינקים בבלוגים הנכונים.

אורחים לא קרואים למסיבה מודרניסטית

מעט עבודות עיצוב, ועוד פחות מכך כורסאות מרופדות ומצוירות ביד, מסוגלות לעורר פרובוקציה ומחשבה תוך שהן חותרות תחת המוסכמות המקובלות בתחום. שלוש הסדרות החדשות שעיצב גאיטנו פשה עבור מריטליה עושות את כל זה תוך שימוש בדימויים מפורשים ופיגורטיביים (ומצליחות גם להימכר היטב). השימוש הלא-שגרתי בדפוסים ובאיורים מבטא את אמונתו של […]

אומברטו אקו: אינסופיותם של אוספים

הסופר האיטלקי אומברטו אקו משמש בימים אלה כאוצר הכבוד של מוזיאון הלובר בפריז, כבוד שניתן בעבר לידוענים בעלי שם, כמו טוני מוריסון, אנסלם קיפר ופייר בולז. אקו בנה תוכנית תרבותית בנושא "אינסופיותם של אוספים" (The Infinity of Lists). התוכנית היא כמעין "סיור מודרך" דרך אמנות, ספרות, ומוסיקה, מן האיליאדה של […]

תוכנית הנייחות

הטכנולוגיה מאפשרת לכל אחד להיות במספר מקומות בו זמנית. דוגמאות לכך ניתן למצוא בטלה־קומיוטינג, גוגל ארת' ואפילו סקנד לייף*  אך כמובן שיש לכך דוגמאות רבות נוספות. המגמה הזאת ברורה כבר שנים והמחסומים בפניה הם מנטליים ותרבותיים הרבה יותר מטכנולוגיים. לדעתי הבו־זמניות הזאת מרתקת מפני שהיא מרחיבה את הסדק שבין תחושת השייכות […]

הארד/סופט קופי

אני אוהב לאסוף דברים. כל דבר; חסר ערך ובעל משמעות. מהילדות ועד עכשיו, מלווים אותי אוספים שונים, בתקופות שונות. מעבר לגנים הפולנים שלא מזיקים לרצון לצבור דברים, איסוף ושמירה נובעים וניזונים מעצם היותי מעצב. כיום, יותר מכל, אני אוהב לאסוף נייר. "דברי דפוס" היא אולי הגדרה יותר מקצועית, אבל בסופו […]

מלים ושושנים

אני לא זוכרת מתי מצאתי אותה, אבל מאז היא איתי. מחברת חומה, על הכריכה מודבק איור של ילדה משקה פרחים, בפנים שורות של אנגלית וכתב מחובר, מחברת האנגלית של אמא שלי, כתה ו'1. אני זוכרת שהייתי מדפדפת בה ומסתכלת על הכתב היפה, אבל בעיקר על כל התוספות, צבעוניות ויפות, שנועדו […]

הפסקתי לחלום

באנר פרסומת של חברת מטבחים משך את העיניים שלי בכמה אתרים. רצף מרשים כזה של סימני קריאה תקיפים בסופם של משפטים, לא ראיתי מאז הצבא. כשהזכרונות שלי לובשים מדים אני רואה בסיסים צבאיים מקושטים באמרות שפר שבסופן סימני קריאה: "חייל שפר הופעתך!"’ "הבסיס הוא ביתך, שמור על נקיונו!" ו"אל תזרוק […]

תרבות ה-Undo בממשקי משתמש

פונקציית ה-Undo (למשל, מקש ה-Back בדפדפנים או CTRL-Z בעורך תמלילים) היא ללא ספק אחת הפונקציות החשובות בעיצוב ממשקים. היכולת לחזור אחורנית למצב קודם מעודדת את המשתמש לנווט ביתר בחופשיות, מבלי חשש לאבד ידע או יכולת שכבר הושגו. גייקוב נילסן, ה"אבא" של תחום השימושיות, כלל את היכולת לבצע Undo תחת עשרת […]

הקיר הוא הכתובת

כמו כל אובייקט שיצר האדם, בניינים מציגים בפנינו מידע. הסביבה הבנויה מעבירה לנו מידע מעצם היותנו יצורים החיים בחלל תלת מימדי. זוהי כמובן לא תובנה חדשה והיא עומדת ברקע של כל סגנון אדריכלי ושל העיסוק האובססיבי בסוגיות השפה האדריכלית (עיסוק שנפוץ בעשורים האחרונים של המאה ה־20 ונחלש בעשור האחרון). כולנו […]

אסקימו—לימונצ'לו

יש משהו אותנטי בישראל האסקימולימונית, זה קשור בסופו של דבר לאקלים. גם אם ליבנו הוא ברלינאי מצועף, רגלינו תמיד נטועות עמוק בכפכפים. עובדה. ארטיק־קרטיב־שוקולד־בננה. למרות שאני איש של קרטיבים, אני מפרגן למכת הפרוזן יוגורט שנחתה על תל־אביב לאחרונה. אני רק תוהה לגבי המיתוג המאוד אחיד של כולם – בין המאפיינים […]