כל ילד שמע על ההשלכות של זיהום המים, האוויר והקרקע, אפילו לרעש יש סולם זיהום משלו, אבל מדוע אנחנו לא מודדים את הזיהום שחודר לנפשנו דרך העיניים?
זיהום ויזואלי הוא יצירה של אובייקטים מוגזמים, רועשים, כאלה המטרידים את המתבונן בהם. כשמוצר מסוים יוצא אל העולם, מן הראוי שבנוסף לסטנדרטים של תקינה ואיכות יעמוד גם בסטנדרט ויזואלי, שחלילה לא יגרום לזיהום למשתמש בו ולסביבתו.
ארכיטקט המתכנן בניין עומד, גם אם לא באופן ישיר, ל"משפט ציבורי", שהרי הוא אחראי ליצירה בעלת נוכחות המוצבת בחלל הציבורי. ההשלכות של פומביות המבנה, ברורות לו בכל שלבי תהליך העיצוב. אך נראה שמעצבי המוצר פטורים מביקורת ציבורית, על אף שכל החפצים שסביבנו עברו תחת ידיהם. יטען מעצב המוצר לזכותו כי האחריות אינה מוטלת רק עליו, שכן לצרכן ניתן חופש בחירה מוחלט בבואו לרכוש מוצר.
אך למרות שאין הציבור מכיר באחריות המעצבים על חזות המוצרים, נראה שבכל זאת מתרחשת מהפכה בעולם העיצוב. חלק ניכר ממעצבי המוצר בעולם הבינו כי המוצרים אותם הם מפתחים, יחיו בסביבה רוויה באובייקטים משתנים, בעלי אינסוף צורות וצבעים, ולכן עליהם לעדן את חזותם ובמקרים מסוימים אף להעלים את נוכחותם.
ההצלחה הפנומנלית של מכשיר ה-iPod חידדה את המסר: איפוק, פשטות ועידון הם הערכים שרוב הצרכנים היו רוצים לראות במוצרים המקיפים אותם, ואולי למרות הכול מותר האדם על הבהמה. אותה מהפכה המובלת בגאון, על ידי צוות העיצוב של apple, מחלחלת במהירות כמעט לכל תחומי העיצוב, ממוצרים רפואיים ועד אריזות מזון.
אך למרות כל זאת, נראה שתחום אחד נותר בשלו, כמו סטה לנתיב צדדי המתרחק מהכביש הראשי של העיצוב – תחום עיצוב הרכב. בעבר הובילה תעשיית הרכב את המהפכה התעשייתית, היא מקסמה תהליכים, המציאה טכנולוגיות חדשות והובילה מסורת של פיתוח, בקצב שרק מלחמה גדולה יכולה לעשות. בנוסף היה עיצוב הרכב לקטר המוביל אחריו את תחומי העיצוב האחרים. הטכנולוגיה באה לידי ביטוי בכל קו וקימור ששרטטו המעצבים.
אבל היום כשאני מביט ברכבים המקיפים אותי, איני יכול להתעלם מצורתם, אני מרגיש שהם מוגזמים מדי, מבריקים מידי, מקומרים מדי ובקיצור, וולגריים. אין ספק שמעצבי הרכב של GM או של מזדה עמוסים בכישרון ורגישות אך נדמה לי שהתנתקו מהתהליכים והטרנדים המשפיעים על קולגות מתחומים מקבילים.
המכוניות של ההווה מעוצבות לפי קו מחשבה מיושן, השואף להבליט את הטכנולוגיה וליצור אובייקטים המושכים את העין. האם בשנת 2010 יש מקום לבוטות הזאת? האם יש סיבה לכך שהרחובות שלנו יהיו מרוצפות בקופסאות הפח הצעקניות האלה?
אם מי מאתנו היה מתהלך בחליפה ירוקה מטלית, כשלצווארו ענק מוכסף מהבהב, משקפי שמש מוזהבות על פניו ולראשו כובע מצחיה אווירודינמי, האם לא היינו קוראים לו ערס?
מעולה! מחשבה לפנים אח שלו. אני תמיד מבועס לראות שהעיצבים של המכוניות החדשות דומים מאד אחד לשניה ואם רק היה יותר חדשנות בתחום הזה אולי באמת היה מעניין יותר לטייל ברחובות האורבניים שלנו. ואם יש עיצובים חדשים ומחדשים – עם חשיבה פורצת דרך – זה רק בתערוכות או רק על הנייר. אולי אלו מהדברים שהציבור התקבע על דרך מסויימת וכל פעם שמנסים אפילו קצת לשנות את המבנה הקלאסי של הרכב זה לא מצליח להימכר… אפילו במכוניות ההיברידיות שהטכנולוגיה כבר לא אותה הטכנולוגיה המראה הכללי די דומה. אני לא מצליח להבין למה זה קורה.. לעומת תחום הסלולר, כמו שציינת..
רעש ויזואלי אכן פוגם במבנה הביולוגי של העיניים והמוח שלנו ומשבש את האינסטינקטים שטמועים בנו ויוצרים תחושת לחץ קיצונית. אבל איך ימדדו את זה? אני יבאמת שואל. איך ייצרו תקנים לזה?
אהבתי את המחשבה. מלבד תחום הרכב שבו העלית נקודות מאוד מעניינות, זה מזכיר לי את הדיון והמאבק על שלטי החוצות שהורגש קצת יותר לפני כמה שנים:
http://news.walla.co.il/?w=//1209293
יפה אמרת. מבחינתי גם האייפון עושה רעש ויזואלי אבל אולי זה כבר קטנוני מצידי
אוף, הלוואי ויהיה תווי תקן לעיצוב ותווי תקן לאיכות מוסרית. האמרים לא עוברים תו תקן מוסרי וכמוהם גם רכבים רבים נוספים. שלא לדבר על עיצוב. וגם הרכבים שתמיד מצוגים בתערוכת רכב עתידניות לוקים באותה מחלה. לא קל להיות אנחנו.
קטנוניות היא חטא. האתר נקרא FUH2, ולא Flip-a-Hummer.
עיצוב רכב , כמו עיצוב של כל מוצר צריכה, נוצר בתוך קונטקסט תרבותי וכלכלי. ה-hummer הוא דוגמא מייצגת להתבהמות של חברת השפע בעידן כלכלה חופשית. מבחינה מוטורית הוא נטול הצדקה, מבחינה חברתית הוא סמל של חוסר שוויון. מבחינה עיצובית, לעומת זאת, הוא בהחלט עונה לדרישת המזמין. מי שמבקש להפגין ללא ייסורי מצפון ובברוטליות את מעמדו ואת השקפתו הכלכלית-חברתית – קיבל מוצר מעוצב להפליא.
מה מעיד ה Hummer על בעליו? אני לא שם קצוץ על האקולוגיה, לא מזיז לי משבר האנרגיה, בטיחותם של הנוסעים סביבי ממש לא חשובה לי ו…כן, יש לי הכנסה פנויה , כפי שאתם רואים. אם היה לי קצת פחות טקט, הייתי שם בחלון האחורי שלט פלזמה מצופה סברובסקי עם הכתובת "ימותו הקנאים".
מה זה אומר עלינו מצד שני. יש מי שקונה את המכוניות ורוצה עוד. יש מי שנמשך לקווים האלה ומתרגש מהם וכנראה זה לא מעט אנשים. חפצים הרבה פעמים משקפים את התרבות יותר משהם מעצבים אותה( להוציא תופעות כמו אפל שבאמת מעצבת תודעה של דור שלם) אבל כמה אנחנו נתקלים במעצבים שמובילים אג'נדה פעילה, המעוניינת להשפיע באופן אקטיבי על תרבות מעבר לפעולה הפשוטה של שיקוף צרכים ותשוקות. באופן אישי מאסתי באנונימיות של אפל, אני חושבת שהיא משטחת כל אנושיות, אנחנו הרבה יותר מעוותים, מלוכלכים ואקלקטיים מהדימוי הוויזואלי שאפל מייצרת דרך המוצרים שלה, עבורי היא חברה שמייצרת אידאלים. אידאל של שלמות ויופי, של משהו שטומן בחובו אפילו חוויה רוחנית. לא מפתיע במובן הזה, שאחת מתופעות הלוואי שנלוות אליה היא סגידה.
אני מאוד מזדהה עם התחושה שבעולם הרכב לא נשאלות מספיק שאלות מעניינות ורלוונטיות יחד עם זאת אי אפשר לשכוח שמדובר בתעשייה שמרנית שמעורבים בה שיקולים של חיי אדם, ולייצר שינויים בתעשיות כאלה נדרש המון זמן, אומץ ומישהו שיהיה מוכן לקחת סיכון שיווקי.
חבל שאין לי מכונית עם גג נפתח
אני דווקא מחבב את העימוד של האתר הזה, חוץ מהסטריפ אל-ה תלת מימד סגול שמתנוסס למעלה.
אבל זה ממש לא הגיוני לשם את שטח התגובה כך שאתה צריך לעבור על כל התגובות בשביל להגיע אליו.
מה אם היו פה 200 תגובות?
יותר חכם היה או לשים אותו בהתחלה או שהוא לא יהיה חלק מהגלילה.
חוץ מזה יופי של אתר, תוכן מעניין
מעניין
כל מי שטרח להגיב על המחשבה הזו הוא ערס פוטנציאלי .
לפי ההתנסחות ואוצר המילים ועוד כמה דברים גלויים לעין כמו אח שלו וכהנה .
מה באמת הסיפור עם ערסים . איך זה שאף אחד לא מגדיר עצמו ככזה .
אבל חצי מדינה חוששת עד מוות להיקרא ככה .
Pingback: מוצג א’: ללא כותרת « reDesign