אברהם היקר,
הגלויה – מחשבה או מעשה?
או אולי מעשה במחשבה תחילה?
וורנר בראון, "דור המדבר" כך נאמר, צילם את אכזיב בתחילת שנות ה־70 מתישהו, אצלו על התשליל לא כתוב התאריך.
על מה חשב וורנר בראון?
אתה זוכר מה היה שם? היה שם הכפר? הכפר לא היה שם, היה ליד, אבל לא ממש שם.
וורנר בראון כבר בן 90, הרבה זמן חלף מאז. זה הניגוד בין ההווה והעבר, אמר והתבונן בתמונה. חיי היומיום למול החורבה.
פלפוט (החברה) הפיצה את הצילום על פני גלויה וכתבה "שריד", "קדום", "נטוש". הכפר, שעד לפני 20 שנה היה עדיין חי, הפך שריד, קדום, נטוש, ועכשיו – וולקם טו דה מידיטרניאן קלאב – אתר ארכיאולוגי של הריסות יפות, דימוי של מקום שיכול להיות בכל מקום.
זכרונה של שרה אורטל נישא על גלי הזמן והמרחב – שריד, קדום, נטוש בחנות ירושלמית לספרים יד שניה. האייקון, מלאכת מחשבת – הופך מקום לאי־מקום, אבל עדיין נותר כחומר גלם למנגנוני הזכרון.
עכשיו דרושה הנדסה לאחור – מהאייקון למקום.
חגית
מחשבה מעוררת מחשבה.
והזכירה לי את השיר זה –
http://www.youtube.com/watch?v=aHFSeTqPiFw
בסוף כולנו נהיה שרידים של כפר נטוש.
עשית לי חשק לנסוע לנפוש בעיירת הנופש נהריה. :)
תודה על המכתב.
שלום חגית,
אני הילדה שאליה ואל אחותה כתבו את הגלויה. מאיפה השגת אותה? אני מאוד מופתעת מכך שגיליתי זאת במקרה!
אשמח לתשובתך
נטע
וואו, מדהים! במקרה נכנסתי לפוסט הישן נושן הזה באנטייטלד.
נטע, רכשתי אותה בחנות ספרים יד שנייה בירושלים. אולי תכתבי לי ל- hkeysar[at]gmail
ממש אשמח לדבר איתך
חגית