אני לא זוכרת מתי מצאתי אותה, אבל מאז היא איתי. מחברת חומה, על הכריכה מודבק איור של ילדה משקה פרחים, בפנים שורות של אנגלית וכתב מחובר, מחברת האנגלית של אמא שלי, כתה ו'1.
אני זוכרת שהייתי מדפדפת בה ומסתכלת על הכתב היפה, אבל בעיקר על כל התוספות, צבעוניות ויפות, שנועדו לקשט את המחברת. איורים שנגזרו מעיתוני ילדים מודבקים בכל עמוד, ועם כל דפדוף האותיות המחוברות הופכות לי לרקע, לפאטרן, נותנות במה לשלל הדמויות שמגוללות את המחברת. דימוי שתומך בטקסט. טקסט שתומך בדימוי.
צילום מהווה מערכת יחסים מיוחדת של התבוננות, תמיד יש משהו מול המצלמה, משהו להגיב אליו. אנחנו מורכבים מזכרונות אישיים וקולקטיביים, ומקיימים בעזרתם מערכות יחסים בתוך הפריים ומחוצה לו. כתיבה על צילום גם היא מערכת יחסים שמקורה בהתבוננות, הטקסט יוצא מהדימוי והדימוי נכנס לתוך הטקסט.
מספר שנים ומספר דירות אחר כך המחברת עדיין איתי, ניכסתי אותה אלי יחד עם שאר זכרונות. האגירה הזו, האחיזה בחפצים, תמיד קשורה אצלי לצילום. חוסר היכולת להרפות מהמציאות גם אחרי שחלפה. לנסות ולחוות אותה שוב ושוב, להחזיק בידיים.
היי גילי, חג שמח,
יפה הקישור שאת יוצרת בין הפריטים במחברת הנושנה לבין צילום, וקריאה בצילום.
המשך מוצלח, חנוכה מהנה, יוסי
אישי, פרטי ומקסים!
נהינתי לקרוא ולהתבונן
נשיקות גל
הי גילוש
בהשראתך אומר כי גם הטקסט וגם ה"דימוי"
עומדים בפני עצמם
אבא
מקסים. הצילום, הכביכול לא קשור, מוסיף כל כך הרבה למחשבה שלך. ממש כמו פסקול של סרט.
מאוד יפה כתבת וצילמת. מעורר למחשבה ועשייה.
גם אני ככה, באיזשהו גיל החל להתרקם יומן של טקסט ותמונה. אחר כך הגעתי לבצלאל ושם היו כאלה שניסו לחוקק כל מיני חוקים לגבי מה אפשר להוסיף לתמונה כדי לא לחזור פעמיים על אותו דבר.
אבל היום אני יודעת שאי אפשר להגיד את אותו דבר פעמיים. כי פעם אחת זה טקסט ופעם שנייה זה תמונה. ולהיפך.
ואפילו אם היו אלה שתי תמונות. או שני טקסטים.
אי אפשר להיכנס לאותו אלבום פעמיים.
תודה.
תודה על התגובות,
על משקל "דימוי שתומך בטקסט טקסט שתומך בדימוי" – מחשבה שתומכת במחשבות, מחשבות שתומכות במחשבה. נעים לגלות שעברתי מסך ושמצידו השני לקחו את זה הלאה.
יעל, אולי תעניין אותך הסדרה Suites Francaices 2 של האמנית Elina Brotherus http://www.elinabrotherus.com/photography/suites-francaices-2/