השבוע ישבו שלוש נערות על מדרגות ובחנו את כפות ידיהן. אחת מהן אמרה "אני לא יודעת למה אבל קו החיים שלי נורא קצר. הייתי אמורה למות מזמן." השנייה אמרה "לא, זה לפעמים פשוט מעיד על שינוי גדול, לא חייב להיות מוות." הבחורה קצרת הקו שתקה קצת ואמרה "אולי זה הצבא". […]
היו ימים, אך הם השתנו והיו לימים אחרים וטוב שכך. פעם אלוהים/מלך/נשיא/מפקד… נתנו פקודה ואנחנו מילאנו אותה בדקדקנות. הכל היה חד, חד משמעי, חד גווני, חד כיווני, לא היה ספק שהלמעלה מכתיב ללמטה את הדברים. הכל היה מוכתב בספר, הוויכוח היחיד והגדול מכולם, שהוביל למלחמות אין ספור, היה רק לאיזה […]
מודעת אבל זה גם סוג של דד—ליין. המקף הזה שמפריד בין תאריך הלידה והמוות כמו בשיר של יהודה עמיחי הוא דד־ליין. ("אני מחזיק במקף הזה בכל מאודי כמו בקרש הצלה, אני חי עליו"). רציתי לכתוב "מחשבה מאוחרת", על מודעת האבל שבישרה בשקט שמילכה צ'יזיק נפטרה במאי השנה. יצאתי לחפש את השיר של יהודה עמיחי, רק כדי לגלות שקוראים לו "חתונה מאוחרת". הרבה מקרים מצטרפים בחיי לאחרונה. אולי אני רק שמה לב פתאום...
יש הרבה דברים שאפשר להגיד על עונת תערוכות הבוגרים שמסתיימת בימים אלו. את מה שהיה לי להגיד באופן רשמי אמרתי בכתבה שפרסמתי היום בגלריה. לזה הוספתי פוסט שפרסמתי בבלוג שלי שבו אברהם קורנפלד המוכר לכולנו מראיין אותי (!). ובכל זאת, אפילו שגם בכתבה וגם בפוסט נאמר לא מעט, תרשו לי להתעכב על נקודה אחת; או אם קצת להתחכם, על קצת יותר מ-700 נקודות...
בימים האחרונים, קצת אחרי שהפסיקו לדון על כמה עולה להחזיק פרה, כולם נהיו מומחי נדל"ן. מינהל מקרקעי ישראל, וד"לים, תשומות בניה, להפשיר את הסופרטאנקר, להקפיא את בעלי הבתים ועוד כהנה וכהנה הצעות קונקרטיות לצינון שוק הדיור הרותח. אז אם כולם כאלה מומחים אני חושב שגם אני יכול לנסות ולראות איזה פתרונות יכולה הספקולציה להציע למצוקת הדיור...
במסגרת התופעה של השתלטות חברות מסחריות על המרחב הציבורי בתל אביב, התקיים לפני כשנתיים פסטיבל "שוק לילה" בחסות "סלטי צבר" במדרחוב נחלת בנימין, שוק הכרמל, וכל הרחובות הסמוכים להם. כמו במבצע צבאי מדוקדק, הוקמו במהירות דוכנים, נחסמו חזיתות של חנויות שהפריעו לפעילות, והנחלה מותגה וחולקה לאיזורים וגזרות. מעבר לצבעי הירוק והשחור של המותג שעטפו את האזור, התאגיד גם דאג לתלות לוחות ממוספרים שסימנו את הכניסות והיציאות, וניסחו מחדש את התנועה במדרחוב.
בשבוע שעבר קראתי את הביוגרפיה של הצלם Felix H. Man, פוטו ז'ורנליסט יליד גרמניה.
