ברצוני להציג עמדה שהינה מעבר לתגובה על נושא פרויקטי הגמר, נושא אותו העלה עפר, עמדה הרואה את בעיתיות פרויקטי הגמר כחלק מבעייתיות הרבה יותר גדולה ומשמעותית והיא בעיתיות אופן לימודי העיצוב בכללם. לא אתפלא באם הרעיון לקיים פרויקטי גמר מגיע מפרויקטי גמר של מקצועות ההנדסה, פרויקטים הבאים להציג ולסכם ידע […]
הדיאלוג הפרטי שלנו עם המחשב הוא לא עניין של מה בכך. שנים של מערכת יחסים עם הדסקטופ הפרטי מייצרות סביבת עבודה שמורה ומוגנת שמכילה את כל תכונות האופי שלך בתוך רזי התוכנה. זה אולי מסביר מדוע תמיד מקוננת אצלנו חרדה קשה בכל הנוגע לאיבוד תוכנה, לנפילת המחשב. המחשבה על התחלה […]
"התקופה הכי יפה שלנו עם אמא היתה בגטו ורשה, כי היא היתה כל הזמן בבית. היו לה הרבה תכשיטים ויכולנו לקנות אוכל. אמא היתה רוחצת אותנו, משכיבה אותנו לישון, מספרת לנו סיפורים, מאכילה אותנו. זה לא כיף?" "ילד מקבל את החוץ כמו שזה, שככה זה החיים. הייתי מונה את הגופות […]
כאשר הושטתי את היד מחוץ לחלון של הפיאט חמש מאות היד ידעה לגעת באויר. הוא הדף אותה אחורה כשהיא היתה פתוחה וניצבת לכוון התנועה, וההתנגדות פחתה כשהיא היתה מאוזנת. אני יכול לזכור גם את התנועות הגליות עם כף היד כלפי מעלה ומטה כדי לחוש את מטען האויר חפון בכף ידי. […]
אפשר לכתוב על זה דוקטורט, אבל צריך יהיה לחלק לקוראים המלומדים שקיות הקאה. זו הכלאה לא קדושה בין פרסומת ל"סרט תיעודי" (documercial), זה אימפריאליזם תרבותי יהיר, חסר בושה ואידיוטי. סרט אונס. אני לא מצליח לכתוב על זה משהו רהוט ומלומד. זה פשוט מעצבן אותי. גס ואלים מכדי להתעלם מזה, מגעיל […]
הפילוסוף ז'יל דלז המציא את המושג "ריזום", שמקורו דווקא בתורת־הצמח (ריזום = שורש, משהו שקוטעים אותו והוא רק ממשיך להצמיח עוד ועוד רגליים). הריזום מתאר מצב בו יש אינספור נקודות […]
פוסט ראשון באתר ללא כותרת, untitled, ועורכת אתר ש"חולה על טחינה". אלו נקודות פתיחה טובות עבורי, כמי שנוהג לשזור כותרת לכותרת ולתת בהן משמעויות, וכמובן "חולה על טחינה"............טחינה כמו כל דבר מקבלת משמעות כשהיא מעוצבת מתוך ולתוך קונטקסט, כמרכיב בריטואל, כמטפורה, כתהליך, כהתרחשות. הפרויקט העיצובי אינו עיצובו של אובייקט, אלא של התרחשות. אם נרחיב את המבט, ראוי אולי לתהות האם אנחנו בבעיה כאשר אנו מבודדים דברים ורואים אותם כאובייקטים, והאם לא הגיעה העת להפסיק להתנהג כמעצבי דברים, כמעצבי מוצר. כמו כן ראוי לבחון האין ההפרדות בין מעצבי מוצר, מעצבי פנים, מעצבי תדמית בעיתיות, מונעות מאתנו לעצב את המכלול, את התרחשויות ומשמעויות עולמנו.
את הפרק הראשון של רומן המסע "בדרכים" סיים ג'ק קרואק בשורות: "הייתי סופר צעיר ורציתי להמריא. ידעתי שאיפשהו בדרך יהיו נערות, חזיונות, הכל; איפשהו לאורך הדרך תוגש לי הפנינה". "בדרכים" […]
