תגית: זכרון
מורן שוב
מיקי מתייבש
יש מי שהצלתי ויש מי שלא הצלחתי להציל. הוֹ הדברים שיכולנו להציל. מטביעה הצלתי את מיקי, מן השלולית, כל מה שצריך היה זה לראות. מיקי שכב בה רטוב, על הגב ומתחת לאיקליפטוס שליד מגרש הכדור-סל. אם עמדת בקצה החצר יכולת לראות מי במגרש ויכולתי לראות אם מישהו שם, מחכה לי. […]
אנטייטלד מארח את מיה דבש ושפרה קורנפלד
היום הראשון
מיה – הפעם הראשונה שנפגשנו הייתה בסדנת הכתיבה שהעברתי בבצלאל. זו הייתה הסדנה הראשונה שלי שם וגם הפעם הראשונה שלך. שפרה – זאת נקודה שאני מתייחסת אליה הרבה כאל רגע מכונן. כאל הפעם הראשונה שהרגשתי שאני עושה משהו נכון. אני אפילו זוכרת את הטקסט שכתבתי – מעין מילון קצר על […]
נדב ברקן
קסם של יום ראשון, תל אביב 2012
לפני כחודש חזרתי אלייך אחרי כמעט שנתיים בחו"ל. ביום הראשון הסתובבתי כסהרורי, ללא מטרה מסויימת, אולי כדי שנכיר קצת מחדש ונתחמם אחד על השניה (למרות שחום ממש לא חסר כאן). כל כך התרגשתי לשמוע שוב את הצלילים שלך, להריח את האספלט והזיעה, והכי הרבה – להתבונן על שכבות האינפורמציה שהופכות […]
אברהם קורנפלד and טליה זליגמן
היום הראשון
אברהם: טליוש טליה: אני בדיוק כותבת לך מייל סנד. מתי יש לך זמן לצ'ט? אברהם: עכשיו טליה: אז יאללה - אברהם: היר ווי גו נו, מה עם שם לאתר שלנו? טליה: אוף, זה השלב הכי קשה.
מורן שוב
מדבר במחברת חלקה
המחברת רטובה והמים צובעים אותה לכהה, וצל עדין צובע את הפיתולים במזרח לכחול ולאפור בהירים. רטיבות וצל אינם צבע, הם טבע, וכשמתבוננים היטב מגלים שהם חלק מהנוף. ובאמנות, על־כן, צריך שיופיעו בשורה המתארת את הטכניקה של העבודה: צבע, צל, מים ופיסול במחברת חלקה. זו מחברת מהסוג הישן: כריכה רכה חומה, […]
עינת עריף-גלנטי
מבטך הבוהה חורך את צדודיתי
נקראנו לכתוב על 'שלום', מתוך ההיזכרות שהיתה לנו בהעדרו, החסר התמידי שבו מוליד מדי פעם צורך לדבר עליו. מפזמת את "…ובחלום/ראיתי מלח/ ממצולות הים (עלה)/ואמר לי כך:/ באתי מן המים/ ממצולות הים/ לשאת ברכת שלום/ לילדי כל העולם…" (עוזי חיטמן) נזכרת במלח שלי מאחד הפוסטים שעברו ותוהה אם היתה בשורה […]
יעל פלג
למה היום הראשון ללימודי עיצוב הוא למעשה, במקרה הטוב, היום השני ללימודי עיצוב
היום הראשון ללימודי עיצוב – א' כל אחד זוכר את יום לימודי העיצוב הראשון שלו, אבל לא כל אחד שוכח את יתר הדברים שקרו באותו יום, מה שמפריע לשים לב לכך שזה באמת היה יום הלימודים הראשון. לדוגמה: כשהיה בן 6, באותו אחר צהריים סתווי בשנות השישים המאוחרות, אחרי שקפץ […]
אבירם מאיר
בראשית ברא… נשמע מלחיץ
ללא בריף, בלי הזמנת עבודה וללא הקשרים הסטוריים או תרבותיים אין שום דבר שניתן להיאחז בו, להישען עליו או להיות מושפעים ממנו, אין אפילו שום דבר שניתן לצטט או להעתיק. מכלום, יש מאין, מחושך על פני תהום. מי היה הלקוח הראשון, אולי הכול־יכול שברא את האדם? האם הוא שהפך מיד […]
