ארכיון: ספטמבר 2015
מיכל טורנובסקי
כוכבים הם זיכרונות רחוקים
מישהו אמר לי פעם שכוכבים הם זיכרונות רחוקים. אתמול בלילה הלְבָנָה האדימה. ליקוי ירח הוביל לליקוי זיכרונות- צל כבד של רגשות הבעיר הכול (כמו יד הנרתעת קְפוּצָה ממגע במעקה ברזל רותח). אנשים, שלא כמו כוכבים, אינם נותרים לנצח, ואני לא יודעת להסביר למה זה קורה דווקא בקיץ. באחד מימי שישי […]
גילי זיידמן
עטיפת דיוקן
בראשיתו היה הצילום תהליך איטי. או אולי הכל יחסי, אולי הצילום לא היה איטי לתחושת מצולמיו אלא שהיום הדברים יותר ויותר מיידים. בכל אופן, צילום ארך זמן. לכן, תחילה לא נרשמו בו אנשים, רק טבע דומם ונוף; לאחר מכן נרשמו בקצה שדרה צרפתית(1) מצחצח נעליים ואיש בעל נעליים הזקוקות לצחצוח, כמו היו יחידים בעולם. (כיוון שלא זזו במשך זמן מה הצליחה המצלמה לקלוט אותם); לאחר מכן צולמו פורטרטים, אשר דרשו יציבה חזקה, בזמני חשיפה של רגעים ארוכים (דקות, ואף מספר שניות עם השתכללות המדיום, הם זמן מאתגר מבלי נוע). ובין הפורטרטים הללו צולמו גם תינוקות.
ענת ספרן
על רובוטים, אנשים (וחתולים)
חזרתי מפסטיבל ארס אלקטרוניקה בלינץ. זאת הפעם הרביעית שאני מבקרת בפסטיבל הזה ובכל פעם מרגישה מחדש כמו ילדה שנתנו לה כרטיס כניסה חופשי ללונה פארק. במשך שלושה ימים אני רואה המון פרויקטים המשלבים טכנולוגיה, עיצוב, אמנות, מדע, ואנשים. בין הרצאות, למופעים למיצבים המגובים בלא מעט בירה, כמויות של אינפורמציה מציפות […]
יואב ויס
חנויות כפרחים
אם העיר היא מערכת אקולוגית, האם החנויות הן הפרחים?
מורן שוב
רוטינה. סרט אימה
קשה היה לי לגשת ולעסוק בנושא החודש "שגרה", וכשניסיתי להבין מדוע, עלה בדעתי שאולי זה קשור למילה "רוטינה", ולנדר שנדרתי פעם כשהייתי הרבה יותר צעירה: אני לא זוכרת בדיוק מתי ורק יכולה לנחש למה, נדרתי, ביני לביני, כפי שנודרים, לעולם לעולם לעולם לא לומר את המילה "רוטינה". ומי התיר לי את […]
