בגן. בעיירה. בטוסקנה. באותו לילה כרכנו עצמנו זה בזה בשל מה שראינו מבעד לסורגי שער ברזל גבוה שסגר על גן עגול קטן. קולות מתוקים של מים נוטפים אל מים משכו אותנו אליו מן הרחוב שבו צעדנו ארבעה. עמדנו נוגעים כתף אל כתף, פנינו נלחצות בין סורגי השער, מתבוננים אל תוך גן מוקף […]
מדוע זה מקבלות הכלניות כאלה יחסי ציבור? כלומר מדוע הכלניות ולא הפרגים, היפים בעיני פי כמה וכמה? מדוע לא החרציות? אולי זה קשור לכך שכלניות הן מין מוגן בעוד הפרגים אינם? סו ווט!? אותו דבר עם פריחת הדובדבן – תיירים מכל העולם מגיעים בעקבותיו ליפן; למה שלא נקיים כאן את […]
אני נולדתי במאדים, כך שאין שאלה האם יש חיים וכו', ועל כן גם יש לי רגישות מיוחדת אליו. אני למשל ערה לכך שבספרות, וזה נכתב בכל פעם מחדש, דברים קורים בחודש מארס: אולי זה בגלל הפשרת השלגים והאביב שממשמש ובא שמסמן התחלות חדשות. אולי זה בשל סיבות אחרות. – – […]
1. רוח. לא רואים אותה. ואני לא מדברת על רוחות רפאים. אני מדברת, למשל, על הרוח בעלים, על סופות החול, על נדנדות מתנועעות, על כבסים מתנופפים. את תנועתם של אלה ברוח, לא אותה, אנחנו רואים. זה אולי כמו שלא רואים רגשות, רואים מעשים. כשאלתרמן כותב: "הנה העצים במלמול עליהם. הנה האוויר […]
מלים אחדות על השפה הארנבונית, כפי שניתן ללמוד מהאטימולוגיה לשמו של חוּמָש, מגיבורי הספר "גבעת ווטרשיפ" מי שמכיר אותי מקרוב, יודע שאני דוברת בשפת הארנבונים. חבריי הארנבונים, גיבורי הספר "גבעת ווטרשיפ", הם שלימדו אותי את השפה. החודש אנחנו חוגגים באנטייטלד חמש שנות פעילות, ובחרתי ללמד את חבריי לאנטייטלד ואת חבריי […]
"בכל עיסוקיי באוצרות ובאמנות ובכתיבה אני מבקשת ומנסה להתקרב למה שמוסיקה עושה". כך מסתיים המדור הראשון שפרסמתי באנטייטלד, בדיוק בפברואר לפני שלוש שנים. כאן, שלוש שנים אחרי, אני מפרסמת שלושה וארבעה תצלומים מתוך הסדרה יוהנס מציף ומוצף, שהיא סדרת בת של הסדרה "טופוגרפיות במחברות ובספרים". יוהנס בראהמס, אם יורשה לי, […]
הפעם היחידה בחיי בה ראיתי גחלילית אמיתית היתה בליל החתונה שלי. היינו בכפר בצרפת, בחצר הבית שבו גדל בן זוגי, מוקפים עצים ופרחים וריח של חודש יוני באויר. חבר קירב לפניי את כפות ידיו שחפן כמו שתי קליפות פיסטוק, וביקש שאתבונן היטב. הוא פתח אותן בזהירות, ובחשיכה בהק אור ירוק. […]
