שמים ירדו אל הים טיפות טיפות טיפות אין ספור אושר שאי אפשר בידיים לתפוס אושר אין לו שִׁעוּר ועוד בעניין אושר: אושר, כמוהו כנס, יש את האמונה בו, יש את הציפייה אליו, ולפעמים הוא נגלה. כך נגלה לי יופי, אותו יום בים המלח. דקות אחדות אחר-כך צילמתי את התמונה. גשם […]
לפני מספר שבועות התנסיתי – בפעם הראשונה בחיי – בצילום בשחור־לבן. צילמתי בצבע ואחר־כך המרתי לשחור־לבן. עולם חדש נגלה לעיני. עולם בלי צבע, בלי רעש. עולם שבו המתבונן שם לב לטקסטורות, לפרטים שהלכו לאיבוד בצבע אך אי אפשר להתעלם מהם כשהקונטרס ברור יותר. הזוית בה נלקחה התמונה מספרת סיפור עם […]
יותר ויותר דימויים דו־ממדיים מקיפים אותנו מכל עבר. את הגירויים הוויזואליים שלנו אנחנו חווים בעיקר דרך אמצעי תיווך של מדיות משטיחות – טלוויזיה, עיתון, אינטרנט וכו' – המשעתקות את העולם שלנו ואת העצמים שבו. לפני המצאת הצילום ראו העיניים שלנו את העולם הממשי שקיים סביבנו; היום מוצרים מתחבאים בתוך אריזות אטומות כשעל גבם דימוי של המוצר שאמור לצפות לנו בפנים. פעם עוד היה חלון שקוף על האריזה של הבמבה והיום יש תמונה של במבות. נראה שאם האריזה של המוצר נראית טוב, חשוב לנו פחות המראה של הדבר האמיתי, משום שהוא ממילא ייעלם תכף בתוך הבטן שלנו. לפעמים קל לשכוח שזו לא מקטרת, וזה רק הולך ומסתבך...
ילדה לוחצת כרית רַכָּה של אצבע מורָה. אות אחר אות בּשׁוּרה בספר ללימוד קריאה. היא בכיתה א' – אָה. היא יושבת באמצע הכּיתָה. היא יושבת באחד מארבעה טורי שולחנות פורמייקה קטנים. פורמייקה ירוקה. האותיות שחורות. מלים הן אות מחוּבֶּרֶת לאות. ואותן, אחת אחת, כרית אצבעה, לחוצה אל הדף, יונקת. כל […]
