אברהם קורנפלד

יותר ויותר דימויים דו־ממדיים מקיפים אותנו מכל עבר. את הגירויים הוויזואליים שלנו אנחנו חווים בעיקר דרך אמצעי תיווך של מדיות משטיחות – טלוויזיה, עיתון, אינטרנט וכו' – המשעתקות את העולם שלנו ואת העצמים שבו. לפני המצאת הצילום ראו העיניים שלנו את העולם הממשי שקיים סביבנו; היום מוצרים מתחבאים בתוך אריזות אטומות כשעל גבם דימוי של המוצר שאמור לצפות לנו בפנים. פעם עוד היה חלון שקוף על האריזה של הבמבה והיום יש תמונה של במבות. נראה שאם האריזה של המוצר נראית טוב, חשוב לנו פחות המראה של הדבר האמיתי, משום שהוא ממילא ייעלם תכף בתוך הבטן שלנו. לפעמים קל לשכוח שזו לא מקטרת, וזה רק הולך ומסתבך.

יש בדיחה שלפיה מעצבים גרפים הם "קטועי ממד" (אין להם הממד השלישי הנחשק). לפעמים אני תוהה אם הממד השלישי הופך לשולי, כמו הזנבות שהיו לנו פעם או אצבעות כפות הרגליים שלנו הרדומות בתוך הנעל.

יוצרים בתחומי המדיות השטוחות זוכים להציג את העבודות שלהם בדרך כלל במדיה שבה הן נוצרו. ואם לא – ניתן לתרגם אותן בקלות יחסית. קל לעבור מפרינט לאינטרנט למשל. לעומת זאת, עבור מי שיוצר בתלת־ממד זה קצת מורכב. האם התוצר הסופי של המעצב התעשייתי לדוגמה הוא המוצר הפיזי עצמו, או שמא זה רק שלב אחד לפני השלב האחרון והמוצר הסופי הוא למעשה הייצוג הדו־ממדי שלו?

חבר טוב שלי, מעצב אריזות, טוען שהוא יודע לזהות בקלות אריזות שעיצבו מעצבים גרפיים. הוא טוען שאנחנו משתמשים באריזה כקנבס שצריך למלא בדימויים ולא נותנים חשיבה מספקת להיבטים הצורניים והתפקודיים. הוא כנראה צודק (מזמן אני טוען שצריך להקים צוותי כלאיים לעיצוב אריזות, אבל על זה נדבר ביום אחר). למה אני מספר לכם את כל זה? כי לפעמים כשאני רואה פורטפוליואים של מעצבים תעשייתיים אני מרגיש שחסרה יד מכוונת ומודעת שתעשה צדק עם הפרויקטים המיוצגים שם. המסקנה היא שלכל מעצב גרפי נדרש חבר מעצב תעשייתי ולהפך.

מבלי שהספקתי לשים לב או לחשוב על זה יותר מדי מצאתי את עצמי מלמד קורס "פורטפוליו דיגיטלי" בשנקר בפני ארבעים תלמידי שנה ד' לעיצוב תעשייתי. המשימה של התלמידים לא הייתה קלה בכלל. במהלך סמסטר אחד הם למדו לסנן את העבודות שלהם, לערוך, לצלם, לכתוב ולעצב באיפוק, ממש כמו מעצבים דו־ממדיים. גיליתי שאני אוהב מאוד ללמד.

הקורס הסתיים השבוע, ולכבוד הנושא החודשי באנטייטלד ניסיתי לבחור 12 פורטפוליואים מוצלחים שהסטודנטים יצרו לעצמם במהלך הקורס. אבל בסוף – טוב נו, אתם יודעים כמה זה קשה – עלו 13. במקרה גם יש ברשימה הזאת מעצבים תעשייתיים מוצלחים במיוחד. אז אם אתם בדיוק מחפשים מעצב כזה, זאת ההזדמנות לחטוף אחד ולהחתים אותו (או אותה) על חוזה לפני שאחרים יעשו זאת.

וזה לינק שפותח את כל 13 האתרים בבת אחת (לאמיצים בלבד).

☼ עוד מאת אברהם קורנפלד ← עבודה פיסית