מיכל טורנובסקי
הנשיקה (ומשהו אחד על קסם)
מונק צייר עשרות פעמים את הנשיקה. בכל פעם קירות החדר נעים תחת אותה פעילות טקטונית של משיכת מכחול המרעידה ווילון, חושפת טפח מואר מצלע רחוב. המיטה ריקה, ברוש יתום, נאהבים מחובקים. לפעמים הם בבגדיהם ויש שעוטים הם את מערומיהם. רק הפנים נבלעות האחד בתוך השנייה, מעשה כשפים של אהבה. כמו […]
אנטייטלד מארח את כילי קורן
מחשבות על קסם
מחשבות על קסם מאיצות את התפוגגותו. גם במחשבה הוא מופיע באופן בלתי צפוי ולא מתנהג כאיורו של הגיג. וותיקי תעשיית הקסמים—הארנב הלבן, היונה, המטפחת והמסור—צפויים ותמיד מספקים את הסחורה ללקוחות הז'אנר. כפיות ושעונים – קסמים אינטראקטיביים למיטיבי לכת. לא אקט מקסים ולוקה בחוסר משמעותי של פיגמנט הקסם. איזה צורה יש […]
מורן שוב
אבּרקדבּרה
למשפחותיכם למשפחותיכם למשפחותיכם. האם תדעו מהו הכישוף שמסתתר מאחורי השורה הזו? בתלמוד הבבלי, במסכת מנחות, העוסקת, בין השאר, בהלכות ספר תורה, מופיע הדין בנוגע לאורך כתיבת השורות בספר תורה: הדין קובע ששורה לא תעבור 30 סימני דפוס. זה – למשפחותיכם למשפחותיכם למשפחותיכם – עשרה סימנים במילה האחת, כפול שלוש שווה […]
מיכל טורנובסקי
כוכבים הם זיכרונות רחוקים
מישהו אמר לי פעם שכוכבים הם זיכרונות רחוקים. אתמול בלילה הלְבָנָה האדימה. ליקוי ירח הוביל לליקוי זיכרונות- צל כבד של רגשות הבעיר הכול (כמו יד הנרתעת קְפוּצָה ממגע במעקה ברזל רותח). אנשים, שלא כמו כוכבים, אינם נותרים לנצח, ואני לא יודעת להסביר למה זה קורה דווקא בקיץ. באחד מימי שישי […]