כולנו רוצים מוזה כל הזמן, משהו שיעמוד לצידנו ופשוט ישרה עלינו אנרגיות חיוביות ורעיונות אין קץ. וכל דבר מעורר השראה ולפעמים לא מוצאים שום דבר מעורר השראה. מה שבטוח הוא שמחשבה פה יכולה, לפעמים, לעיתים, לעורר השראה.
מילים מתעופפות. ברווח בין המחשבה לרגשות. נפלטות, כואבות, משחררות, פורצות דרך, סדק, חרך כואב בין הלבבות. מילים מתפוצצות. הר געש של תחושות ואותיות, דף לכל עבר, מתרסק על קרקע הבריות. נמסות, נעלמות, נשטפות בזרם הדקות והשניות. מילים דוקרות. רכות, חדות ונוקבות, אמת קרה או שקר הנפשות. מראה, מפה – הדרכים […]
לצד השיער והעיניים החומות, וסוג הדם וכל זה – חשוב שתדעו שאני חושבת מדברת וכותבת באנאפסט [מתוך שירת הפייסבוק. מורן שוב 27.9.12] … פירושונים: אנאפסט – משקל בשירה. למשל אצל אהובי אלתרמן: "והרוח תקום ובטיסת נדנדות / יעברו הברקים מעליך" ואתם חושבים שזה עזר לי במשהו הווידוי הזה? איפה?! כתבתי […]
מרחב אינסופי של אפשרויות פתוחות. מפחיד, מרגש, מאיים ומפתה כאחד. ניצב לו בדממה, בשקט, הזמנה פתוחה. היד מושטת אל הריק, אל הכלום, אל הפוטנציאל בלבד. מהותו של רעיון, של הגשמה. לבן בוהק ומסנוור מחכה להתמלא. שיכתבו עליו, שיציירו עליו, שימלאו אותו עד אפס מקום. יריעת פתיחה. ומנגד היוצר. מרוגש, מהוסס, […]
1. רוח. לא רואים אותה. ואני לא מדברת על רוחות רפאים. אני מדברת, למשל, על הרוח בעלים, על סופות החול, על נדנדות מתנועעות, על כבסים מתנופפים. את תנועתם של אלה ברוח, לא אותה, אנחנו רואים. זה אולי כמו שלא רואים רגשות, רואים מעשים. כשאלתרמן כותב: "הנה העצים במלמול עליהם. הנה האוויר […]
מהיום הראשון אנחנו מודדים יצירתיות ביכולת המקורית והמיוחדת שלנו להתבטא. לצייר, לכתוב, לפסל, להמציא. אנחנו מודדים ושופטים את עצמנו, ובטח אחרים, במידת ההצלחה שלהם להוציא החוצה ולבטא את הרעיון בצורה גשמית. אנחנו נקשיב לשיר יפה, נתפעל מהמילים והדימויים, מהחריזה ומההקשרים. אנחנו נתבונן ביצירת אומנות ונתפעל משילובי הצבעים, מהקומפוזיציה, ממשיכות המכחול […]
מלים אחדות על השפה הארנבונית, כפי שניתן ללמוד מהאטימולוגיה לשמו של חוּמָש, מגיבורי הספר "גבעת ווטרשיפ" מי שמכיר אותי מקרוב, יודע שאני דוברת בשפת הארנבונים. חבריי הארנבונים, גיבורי הספר "גבעת ווטרשיפ", הם שלימדו אותי את השפה. החודש אנחנו חוגגים באנטייטלד חמש שנות פעילות, ובחרתי ללמד את חבריי לאנטייטלד ואת חבריי […]
לפני שנה חייתי באירופה. אנטוני, השותף שלי, היה מכין לנו כל ערב אוכל איטלקי מנאפולי ומתבטל המון. בימים שהיו גלים הוא היה משכים קום ולוקח מטרו לחוף של ברצלונטה, חוזר מהר הביתה ומכלה את שאר היום שרוע על הספה. כשמריה, בת הזוג של אנטוניו, היתה חוזרת מלימודי האדריכלות, בדיוק בזמן […]
דרכים רבות יש בעולם להגדיר עיצוב. כל אחת והשקפת העולם שהיא מייצגת. כל אחת נותנת תפקיד ומשמעות למעצב, ליצירה, לתהליך ולתוצאה. בין השאר שמעתי הסברים כגון: להפוך רעיון לצורה. כשאסתטיקה פוגשת מטרה. שפה אוניברסלית. הבעה עצמית המשרתת קולקטיב. מדע ואומנות משולבים יחדיו. כל דבר. עיצוב זה מסע. הוא מתחיל ברגע […]
כל אחד זוכר את הפעם הראשונה שהוא למד לרכוב על אופניים. שלי לא היתה שונה במיוחד, מלבד כך שבחרתי בטעות לפנות לכיוון הירידה. ההתרגשות והשמחה התחלפו חיש מהר לשיתוק וחרדה. לופת את הכידון בבעתה, זכורה לי אוושת הרוח החזקה באוזני, מעמעמת את זעקות מאחורי (משהו לגבי הברקסים). שניות ספורות אח״כ […]
לערב אחד, לקראת בחירות 2006, כיסיתי את קירות הבניינים ושמי הערב של שכונת נגה ביפו בהקרנות ענק של פתקי בחירות מחאתיים. ההקרנות, בגודל של שלטי חוצות או כדגלים, הפגינו לראווה את הפער בין משמעותה של מילה וכוחה להצביע על תופעה קיימת במציאות לבין השימוש הלוגואיסטי-פלסטי-שיווקי-צלופני שנעשה בה בכזאת קלות. כאלה […]
״אל תצלמי אותי״ אני שומעת בשנה האחרונה, מבתי בת השש בכל נסיון לכוון אליה עדשה. שנה שהעניין הזה עולה שוב שוב, ממה נובעת התביעה הזו ״לא לצלם״ ואיך להתייחס אליה? ילדים היום נולדים להורים שלכל אחד מהם יש בצמוד אליו בכל רגע, מכשיר מצלם ומסריט, ובדרך כלל גם אמצעי הפצה […]
"מה דעתך על השם ווֶלווַלה לבן? הפירוש של זה זה זאב, אפשר זאב, על שם דוד של אמא שלי. מהצד של שֶרשֶבסקי. גם שרשבסקי זה שם מאוד יפה, מה דעתך על שרשבסקי? אף פעם לא הבנתי מה המשמעות של השם הזה, יש וַרשבסקי, שזה אומר "יליד וורשה", אבל אין מקום […]
ברובד הגלוי, כשאדם הולך למופע מחול, שיעור קבלה או טיפול שיניים, הוא הולך כדי לקבל משהו – הנאה, ידע, הקלה בכאב. ברובד העמוק יותר, בדרך כלל באופן לא מודע, הוא הולך לכל אלה כי הוא מרגיש שראוי שיהיו בעולם ריקוד, לימוד וריפוי. למעשה, כל אחד מאתנו הוא ספונסר שמסתובב בעולם […]
