בין השורות, בין התורים.. אולי זו המנקה שמסתובבת כאן ובדיוק יצאה משירותי הגברים ממש כשבאתי להיכנס כדי לשטוף מידיי את שאריות המיונז שנמרח עליהן כשפתחתי את נייר העטיפה של כריך ה- Ham & Cheese מהמזנון בפינת חלל הנוסעים הארוך. לא ברור לי איזה חטא גדול יותר, לאכול גבינה ובשר (ועוד […]
פרסום ראשון של סיפור קצר מקובץ סיפורי שכונה. סיפורים שכתבתי לפני כחמש עשרה שנה. האשה מרביצה לילדה. אחר כך היא בוכה, האשה, ואומרת "למה את נופלת כל הזמן תראי מה זה עושה לך, חבל יש לך פנים יפות, עכשיו יש לך כחול ליד העין, כולם יראו יחשבו שאת לא נזהרת, […]
חזרתי לאחרונה לעיין בצילומים של סינדי שרמן ומשכה אותי בעיקר הסדרה שצילמה בשנות ה־70 המאוחרות שנקראת Untitled Film Stills. בסדרה זו כ־80 צילומים שבהם היא מביימת סיטואציות סטראוטיפיות מתוך סרטי קולנוע. היא הבמאית, השחקנית, הצלמת, היא האישה שמעצבת עצמה כסטראוטיפ נשי של זמנה ויוצרת את התמונה האחת והמכלול של הסדרה. […]
בזמן האחרון מסתובבת לי שאלה מציקה בראש. אני מתחבטת בה ושואלת אנשים מסביבי מה הם חושבים. אני יודעת שלא ירחק היום והשאלה הזאת תהיה מוחשית ולא היפוטתית והחלטתי הפעם להגיע מוכנה עד כמה שניתן. בעצם הכל התחיל בעקבות הסדרה h+ (וגם קצת בגלל מראה שחורה). שם לרוב בני האדם יש […]
לבדוק שהדרכונים בתוקף. מתאים לי לשכוח לרכוש ביטוח רפואי, לא יותר מדולר וחצי ליום לסגור כמה עניינים במס הכנסה להסדיר הוראת קבע בביטוח לאומי ולשלם את החוב השנה שחלפה להוציא מרשמים מרופא משפחה ולקנות מלא תרופות ללכת לשיננית ולהסתפר. סתם כי זה מרגיש טוב לפני נסיעה לאסוף את כל המסמכים […]
דבר ראשון הוא היה גדול ודבר שני הוא היה אדום. או להיפך. מה שבטוח ששני הנתונים הללו סימנו עבורי את האפשרות לצאת למסע. פרטים טכניים אחרים לא העסיקו אותי כשקניתי אותו. רציתי שהוא יהפך לחלק ממני ובמובנים רבים הוא אכן הפך לסוג של בית. לא חסכתי בדברים שדחפתי לתוכו, יעילות […]
ישבנו ודברנו על המרחק בין האייפון לפרק כף היד, על התנועה שתיאלץ האצבע לעשות ועל זה שאנחנו לא רוצים שתהיה מתוחה מדי ולא נעולה, וגם לא מכופפת קרוב מדי לפרק […]
היתה זו הרפתקה שלא אשכח. הייתי בכיתה ב', אם אני זוכרת נכון. בכל פעם שעלינו לירושלים הצביעו ההורים מרחוק על הר "המסרק" והנה הפעם, לשם אנחנו נוסעים. חשבתי שאני יוצאת […]
באחת מהפסקות הצהריים הראשונות של הקיץ, שנייה לפני שהוא הופך מנסבל לבלתי, ממש בתחילת ההפסקה, קלע אחד הילדים לבור המאה שלי. מרוב שמחה והתרגשות לקראת תחילת העונה והמשימות שמתלוות אליה […]
איפה בדיוק מתקלח אדוארד סנודן בעודו מסרב לעזוב את נמל התעופה במוסקווה? האם כשהוא עושה זאת – אני מדמיין אותו רוכן ללא חולצה מעל אחד מכמה עשרות כיורים לבנים המסודרים […]
חם. חם ואני עומדת בתחנת אוטובוס, אני חושבת שאכתוב על צילומיו של סיד גרוסמן בקוני איילנד.
נדידת ציפורים היא כנראה אחת התופעות המרגשות שקיימות בטבע. אולי משום שמתאפשר לנו להיות חלק ממנה, כמו הרגע הזה בו אנחנו מרימים את הראש עד שהצוואר כואב ומתפעלים איך הן […]
לקראת הסוף הוא כבר בקושי עמד על הרגליים. רגל אחת מבין השלוש התעקמה וגרמה לאי יציבות כללית שבעקבותיה הראש הגדול האפור נשמט קדימה. כדי לגרום לו לנוע היה צורך לסובב […]
לפני שלושה חודשים בדיוק כתבתי מחשבה בעקבות שיחה שלי עם חברה טובה שעוסקת בניתוח טרנדים ומגמות. יצאה מחשבה מעניינת, אם יורשה לי להעיד על עצמי. כפעולה של מחקר ואיסוף לקראת […]
