תגית: מזון

טחינה מודרניסטית

פוסט ראשון באתר ללא כותרת, untitled, ועורכת אתר ש"חולה על טחינה". אלו נקודות פתיחה טובות עבורי, כמי שנוהג לשזור כותרת לכותרת ולתת בהן משמעויות, וכמובן "חולה על טחינה"............טחינה כמו כל דבר מקבלת משמעות כשהיא מעוצבת מתוך ולתוך קונטקסט, כמרכיב בריטואל, כמטפורה, כתהליך, כהתרחשות. הפרויקט העיצובי אינו עיצובו של אובייקט, אלא של התרחשות. אם נרחיב את המבט, ראוי אולי לתהות האם אנחנו בבעיה כאשר אנו מבודדים דברים ורואים אותם כאובייקטים, והאם לא הגיעה העת להפסיק להתנהג כמעצבי דברים, כמעצבי מוצר. כמו כן ראוי לבחון האין ההפרדות בין מעצבי מוצר, מעצבי פנים, מעצבי תדמית בעיתיות, מונעות מאתנו לעצב את המכלול, את התרחשויות ומשמעויות עולמנו.

להריח את היד ולשבוע

בתור אמן־קומיקס אפשר לומר שהגישה החזותית אצלי מפותחת יותר, או לפחות ככה הייתי רוצה לחשוב, מאשר הגישה המילולית. לכתוב "סתם" טקסט זה לא קשה אבל לדעת לכלוא בו משמעות, אווירה, תחושת זמן ומרחב, תובנות ועוד, זה החלק הקשה. או בעברית פשוטה יותר: התרגלתי ליכולת שלי לספר סיפור שלם בציורים, בצורה […]

הסימן הדומה לתולעת מרקדת

"כשם שהמניעים הראשונים שגרמו לאדם לדבר היו הרגשות, כך היו ביטוייו הראשונים ציורים של המחשבה." ―ז'אן ז'ק רוסו, מסה על מוצא הלשונות. הוא הופיע זמן לא רב אחרי המעטפות, הבולים והגלויות, כשעוד הסתפקנו בלשלוח ממגדל אייפל או הביג־בן כמה מילים בהולות על גב צילום שמישהו אחר צילם (ואנחנו אפילו לא […]

אסקימו—לימונצ'לו

יש משהו אותנטי בישראל האסקימולימונית, זה קשור בסופו של דבר לאקלים. גם אם ליבנו הוא ברלינאי מצועף, רגלינו תמיד נטועות עמוק בכפכפים. עובדה. ארטיק־קרטיב־שוקולד־בננה. למרות שאני איש של קרטיבים, אני מפרגן למכת הפרוזן יוגורט שנחתה על תל־אביב לאחרונה. אני רק תוהה לגבי המיתוג המאוד אחיד של כולם – בין המאפיינים […]