ספרו לנו מה עושה לכם את זה באמנות עכשווית – כמה שיותר מפורט יותר טוב. התשובות היצירתיות ביותר יזכו את כותביהן בכרטיס ליריד האמנות צבע טרי 3.
—צבע טרי
אמנות טובה היא כמו להרים את החרא של הכלבה. כמו לשחות בבריכה מלאה מלח בעיניים פקוחות. אמנות טובה צריכה לזמזם כמו דבורה ולעקוץ כמו פרפר. אמנות טובה, עבורי, חותכת בבשר ומנסרת בעצם. היא נכנסת לעין ויוצאת עם הנשמה. אמנות טובה היא לחזור לינוק מאמא שכבר מתה ואז להתכרבל ברחם המתפורר שלה עד שיבוא המשיח.
זה מספיק בשביל כרטיס חינם? אני יכול עוד.
אמנות פוליטית לובשת חליפת ויניל אדומה עם רוכסנים בכל המקומות הנכונים ודורכת (עם עקבי הסטילטו שלה) לבורגנות על הזין בדיוק כמו שהיא אוהבת. הבורגנות מייללת מבושה ומעונג והאמנות שמחה. מה זה שמחה?! שופכת את עצמה לטובת העניין. לטובת התפקיד. לטובת המדינה. לתפארת מדינת ישראל. לתפארת הכיבוש והעושק של כל הכך וכך מליונים החיים בין הירדן לים התיכון.
יחי אהוד אולמרט! יחי יוסף חכמי! יחי הגלריות והמוזיאונים! הבוז למתחזים!
ויש לי עוד (אני עדיין מעוניין בכרטיס כניסה חינם ליריד לאמנות עכשווית "צבע טרי") אמנות עכשווית טובה היא צבוע רעב העט על נבלה מצחינה ואכולת רימות הנקראת "תרבות".
אמנות טובה, לטעמי, היא חיית טרף אדומת עיניים המשוטטת בלילות באולמות המוזיאון הריקים.
אמנות היא נערה תמה, ישרת גו ושקופת עור. הנערה (שיש לה גם חזה בכלל לא רע) נקלעת שלא לגמרי בכוונה לגלריה – שם היא נאנסת ומבותרת ונתלת סביב סביב. על מסמרים.
אמנות היא גם כורסה נוחה. אמנות היא גם כסא חשמלי.
אמנות טובה היא דיקטטור רוצח המונים. מאצלה יוצאות הפקודות להפציץ להבעיר להשמיד להנזיל ללכוד ולחמוס.
היא חיה מזה. היא נהנת מזה.
וגם לה יש ביקורת.
אמנות עכשווית היא בהמה גסה ומכוערת, ובכל זאת, בלעדיה לא יהיה עם מה לחרוש את השדות.
ויש המשך.
והאמנים גם [סליחה, אני יודע שזה לא בדיוק הנושא המבוקש אבל מאחר ואני כבר בתנופה] האמנים הם שורה ארוכה ארוכה של נמלים ההולכות בטור עורפי מקערת הסוכר אל הקן. כל נמלה בטוחה – מה זה בטוחה?! – משוכנעת! שהיא היא נושאת במלתעותיה את המשיח בכבודו ובעצמו בדמות גביש סוכר שקוף.
מה שעושה לי את זה באמנות עכשווית זה הקטעים עם העירום. בכלל באמנות אני אוהב לראות ערומים. בעיקר את הבחורות הערומות.
אמנות טובה היא אגם לא גדול איפשהו בצפון איטליה או אולי במקום אחר. המים קרים וצלולים. שלוגיות בוהקות על צלע ההר ממול. אתה מתפשט ונכנס לאט לאט (כי המים קרים מאוד).
והנה עוד:
אמנות עכשווית היא אלה של שוטר כשהיא יורדת אל גוגלגלתו של מפגין.
לדעתי, אמנות טובה היא ללכת לגדר ההפרדה ולצעוק "פלשתין פלשתין פלשתין פלשתין" עד שגרונך ניחר.
מה שעושה לי את זה באמנות עכשווית זה בעיקר המלל.
אני אקבל כרטיס כניסה חינם?
סוף דבר: מ"צבע טרי" חזרו אלי ובקשו את הכתובת המייל שלי . שלחתי להם. הם לא כתבו לי ואלמלא הייתי מתפלח פנימה לא הייתי זוכה לראות את יריד האמנות העכשווית השנתי של ישראל.
לא הבנתי.
וגם: כמעצב שאמנות בד"כ מביכה אותו – שמחתי שאפשר להתרעם על הפרזנטציה הכאוטית והאווירה האולטרה-מסחרית ביריד, מבלי להתייחס בכלל לאמנות עצמה.
וגם: אני אוהב את הביטוי piece of art – חתיכת אמנות. זה כאילו שאמנות היא גוש ענקי, וכל יצירה היא שבב שגולח מסלע האבות הזה. מעניין אצל מי אתם מחביאים אותו.
וגם: וולקאם!
מאיר, אלה תגובות של יואב מתוך התכתבות בפייסבוק. תמונת הפייסבוק נשמטה בטעות מהמחשבה, ועכשיו שהיא חזרה אני מקווה שזה יותר מובן.
מבעס ומעלה חלחלה. בעיקר – ה"מה עושה לכם את זה" שלהם בפתיחה.
—
בטחל לקחו חברה לניהול פרופיל/דף אוהדים/קבוצת פייסבוק ואיזה קופירייטר היה מאד מעורר מינית בזמן הכתיבה. מה שלא מצדיק את התופעה כמובן.
—
מה נעשה?
—
אולי פשוט ניצור למגרה שלנו. ככה זה לא יתלכלך.
—
אבל חייבים צופים! ואז זה נהיה כך. ממש כמו שתיארת!
—
תשובות אין לי.
מה זה שלוגיות?
שלוגית היא מין כתם כזה של שלג. על משקל שלולית. למשל:
http://picasaweb.google.com/lh/photo/pbdMXmVEFdao8oB5xZjz6w
http://outdoors.webshots.com/photo/1409481443059387516ulSUvr
http://outdoors.webshots.com/photo/1260689019012034089DusRhA
Pingback: המלצות השבוע של יונתן אמיר | ערב-רב
פשוט מצוין…
ברוך הבא!