שפרה קורנפלד

אלירז כותב בשירו "בשבח הדברים החולפים"
זו העונה בה קל לומר משהו
על העולם ולחכות ליד
למרות ובגלל, את חדרת לבנין שהשמש לא מגיעה

בַּבַּיִת יֵשׁ חֲתִיכוֹת קְטַנּוֹת שֶׁל בַּיִת,
פֵּרוּרִים לֹא מְרֻסָּנִים,
קוֹלוֹת, הֵדִים.

רֵיחַ יָשָן שֶל אֶבֶן, מֶחְוָה, כְּעֵין תְּנוּפָה נָשִׁית.

(עוד מישראל אלירז, ועוד כהד לתצלום הזה).

אבנר- האינטואיציות שלך מצויינות, בדיוק שם צילמתי את התמונה.
ורדן ומורן, תודה שהשבתן לי בישראל אלירז. מעטים היוצרים המדברים אלי ככה, גם לראש וגם ללב.

אז עכשיו כשהספר בחוץ תגלי לנו איפה זה?