אוי שפרה זה אדיר ויפה ממש. בזמן האחרון אני מצלם תחתיות שרופות של סירים עם פאטרנים של אורז, נודלס וגם קרום דייסת קוואקר מתקלף מסיר אחרי השרייה. הכיוון הוא טיפה אחר, וללא מספרים נוסחתיים, אך כבר סוכם שיש בינינו סוג של טלפתיה.
מקווה שהיה לכם טעים :)
אברהם- קלעת בול. זה הדבר הראשון שחשבתי כשהרמתי את הלחמניות…יפה שגם אתה הקפדת על 12.
מורן- תודה. הן אכן יצאו ריחניות ורשרושיות וטעימות במיוחד עם גבינת עיזים ובצל ירוק. אם במפגש הבא של אנטייטלד הצבע יהיה פוקסיה- מבטיחה לאפות עוד תריסר לחמניות.
עוד בעניין עקבות מהמטבח: לי יש טבע אגרונומי. ובשנים האחרונות אני מנסה להנביט כל דגן או קטניה שיש לי במטבח. לפני שבוע קניתי לראשונה כוסמת אורגנית שחורה. חלקן הלכו לסיר וחלקן לאדן החלון. לאלו שבחלון אני עוד מחכה ועם אלו שבסיר הסתבכתי. כי גם לאחר הבישול, קליפתן השחורה נשארה קשה. אז ניסיתי שוב, והפעם טיגנתי את הכוסמת לפני בישול, כדי שתתפצח קודם – והיא באמת התפצחה – כמו פופקורן. לרגע זה נראה היה לי כמו תגלית עולמית. אז גם צילמתי את זה.
לרגע לא הבנתי במה אני מביט. זה יפהפה, כשמעמיקים מחשבה בזה. כל הערבול, הלישה, להט האפייה, השקעת הזמן והטעימה שבסוף – כולם מצטמצמים לכדי עקבות על נייר. קצת כמונו.
כמה טיפוסי מצדי לדבוק במציאת נוסטלגיה, גם כשהיא באה בדמות כה שולית שניה לפני שהיא מושלכת לפח.
מעולה! אני כל כך אוהב לחמניות!
את הריח והטעם ואת זה שהם קטנות ועכשיו גם קלטתי שאני מת על איך שהן נראות על המגש במאפיה.
בא לי לנסות לסדר את הלחמניות שונה אולי יהיה להן טעם שונה.
פסקל- אכן אין על לחם. בשנה האחרונה אני אופה לחם שלוש פעמים בשבוע וזאת חוויה הכי חושית/ חושנית. (עכשיו שיש לי קיצ'נאייד, אולי קצת פחות, אבל גם שורש כף היד כואב קצת פחות) ומצד שני, הכי מלמדת ואפילו הייתי מעיזה לומר- זן.
קירה- תודה! מעניין מה שאת אומרת על צבעי מים, לי זה הקפיץ מחשבה על הדפס. אפילו חשבתי לאפות מעל זה עוד שכבה של לחמניות בגודל אחר. (וזה גם מיחזור! יאללה, פעם הבאה)
קובי- לחמניות ביס שולטות!! ובטוח יהיה להם טעם שונה. כמו ההבדל בטעם בין לחם בצוע ופרוס.
אוי שפרה זה אדיר ויפה ממש. בזמן האחרון אני מצלם תחתיות שרופות של סירים עם פאטרנים של אורז, נודלס וגם קרום דייסת קוואקר מתקלף מסיר אחרי השרייה. הכיוון הוא טיפה אחר, וללא מספרים נוסחתיים, אך כבר סוכם שיש בינינו סוג של טלפתיה.
מקווה שהיה לכם טעים :)
מתכון ?
מקסים. חושי כל כך. הכי מקסים.
ואמא'לה, אברהם. רק לך מותר ל"ונעבור במעבר חד". נורא, ומעולה
אסוציאציה חופשית. זה צילום CT של איך שהמח שלנו נראה, זה לא כל כך נורא…
התכוונתי 'נורא' כאסוציאציה שעלתה מנגד לקסם החושי, הריחני, הרשרושי של הלחמניות.
אבנר- תודה :) תמיד אהבתי עקבות של דברים – ואוכל במיוחד.
כמה תבשילים אתה שורף?
שלומי-
http://www.mako.co.il/food-cooking_magazine/Article-19c2ebeb2648431006.htm
אברהם- קלעת בול. זה הדבר הראשון שחשבתי כשהרמתי את הלחמניות…יפה שגם אתה הקפדת על 12.
מורן- תודה. הן אכן יצאו ריחניות ורשרושיות וטעימות במיוחד עם גבינת עיזים ובצל ירוק. אם במפגש הבא של אנטייטלד הצבע יהיה פוקסיה- מבטיחה לאפות עוד תריסר לחמניות.
עוד בעניין עקבות מהמטבח: לי יש טבע אגרונומי. ובשנים האחרונות אני מנסה להנביט כל דגן או קטניה שיש לי במטבח. לפני שבוע קניתי לראשונה כוסמת אורגנית שחורה. חלקן הלכו לסיר וחלקן לאדן החלון. לאלו שבחלון אני עוד מחכה ועם אלו שבסיר הסתבכתי. כי גם לאחר הבישול, קליפתן השחורה נשארה קשה. אז ניסיתי שוב, והפעם טיגנתי את הכוסמת לפני בישול, כדי שתתפצח קודם – והיא באמת התפצחה – כמו פופקורן. לרגע זה נראה היה לי כמו תגלית עולמית. אז גם צילמתי את זה.
וואו מורן איזו תגלית מטורפת. זה טעים?
לא היה לי חשק ולא תיאבון – אז כרסמתי רק שניים. זה דומה מאוד לפופקורן. אבל זה שווה ניסיונות טעימה מעמיקים יותר.
תראו איזה יופי- אחותי שלחה:
ועוד אחד יפהפה
תודה לאפרת
מגניבות החלות והפרצלים.
לרגע לא הבנתי במה אני מביט. זה יפהפה, כשמעמיקים מחשבה בזה. כל הערבול, הלישה, להט האפייה, השקעת הזמן והטעימה שבסוף – כולם מצטמצמים לכדי עקבות על נייר. קצת כמונו.
כמה טיפוסי מצדי לדבוק במציאת נוסטלגיה, גם כשהיא באה בדמות כה שולית שניה לפני שהיא מושלכת לפח.
איך פספסתי את זה?!
שפרה, זה מקסים לגמרי. ממש כמו ציור עם צבעי מים רק בלי עוגמת הנפש שאם לא מצליחים להניח נכון את הכתם הלך הציור.
מורן, אולי שווה לנסות להשרות קצת את הכוסמת ולהוסיף חמאה בבישול.
מעולה! אני כל כך אוהב לחמניות!
את הריח והטעם ואת זה שהם קטנות ועכשיו גם קלטתי שאני מת על איך שהן נראות על המגש במאפיה.
בא לי לנסות לסדר את הלחמניות שונה אולי יהיה להן טעם שונה.
פסקל- אכן אין על לחם. בשנה האחרונה אני אופה לחם שלוש פעמים בשבוע וזאת חוויה הכי חושית/ חושנית. (עכשיו שיש לי קיצ'נאייד, אולי קצת פחות, אבל גם שורש כף היד כואב קצת פחות) ומצד שני, הכי מלמדת ואפילו הייתי מעיזה לומר- זן.
קירה- תודה! מעניין מה שאת אומרת על צבעי מים, לי זה הקפיץ מחשבה על הדפס. אפילו חשבתי לאפות מעל זה עוד שכבה של לחמניות בגודל אחר. (וזה גם מיחזור! יאללה, פעם הבאה)
קובי- לחמניות ביס שולטות!! ובטוח יהיה להם טעם שונה. כמו ההבדל בטעם בין לחם בצוע ופרוס.
מקסים
נדמה לי שכולם פספסו פה את הנקודה החשובה ביותר, מה המתכון ללחמניות סלק?? זה נשמע נהדר!