לצייר מחדש את המונה ליזה

אחרי שבאופן ספונטני החלטתי שאת ראש השנה הקרוב אבלה בלונדון, התחלתי לנסות לעשות סדר ולתכנן קצת תוכניות. תוך כדי נעזרתי במפת הרכבת התחתית של לונדון – מה שהזכיר לי את המחשבה של נדב ואת העובדה שכבר מזמן רציתי להגיב על הדברים שלו. מה שהתחיל כתגובה למחשבה, צמח להיות מחשבה חדשה, או אם תרצו נקרא לה מחשבת המשך.

נדב כתב על המפה הנוכחית שהיא "לא פחות מיצירת מופת, וניתן לראות את השפעתה עד היום על דורות של מעצבי אינפורמציה". לא הייתי יכול לנסח את זה טוב יותר. הוא גם לא התעצל וניתח אותה כשהוא ניגש אליה קודם כל כמעצב גרפי – גריד, קידוד צבעוני, אייקונים, וכן הלאה. כמו שהוא ציין, הדבר המהפכני ביותר בעיצוב המפה היה הוויתור על גיאוגרפיה, מלבד הקשר לעיר שמעל שמיוצג ע"י תרשים של נהר התמזה שמחלק את העיר לצפון ודרום.

זה כבר הזכיר לי את הסיפור הבא: לפני שנתיים (כמדומני) הוחלט לפשט את המפה כדי להפוך אותה לקריאה יותר, לוותר על השטחים האפורים שמחלקים את העיר לאזורים ולוותר כליל גם על הנהר. כתוצאה מכך התעוררה סערה בדעת הקהל ובקרב תושבי העיר, ואפילו ראש העיר הגיב על התוכנית והודיע בחשבון הטוויטר שלו שהמהלך נעשה ללא ידיעתו, ושהוא מתנגד לכך. הרקע האפור הוחזר לבסוף, כך גם הנהר.

והנה, לפני חודש, נתקלתי בהצעה של המעצב הלונדוני Mark Noad לעיצוב מחדש של המפה. בניגוד להארי בק, שהתעלם מהגיאוגרפיה, נואד החליט דווקא להיצמד אליה. עיון בהצעה של נואד מגלה לונדון אחרת, נאמנה יותר למתווה הגיאוגרפי של העיר, למרחק בין התחנות ולכיוון הנסיעה. השאלה שצריך כעת לשאול היא האם מדובר במפה נוחה יותר למשתמש או שדווקא המפה הקודמת, הפחות מדוייקת, קלה יותר לשימוש ולהתמצאות. התגובות, כצפוי, לא חד משמעיות. במגזין הרשת dezeen, שם נתקלתי במפה לראשונה, היה מי שטען שדווקא ההפשטה נוחה יותר, ושהנסיון לעצב מחדש את המפה דומה לנסיון לצייר מחדש את המונה ליזה.

אף על פי שאני מסכים שהמפה הנוכחית היא יצירת מופת עיצובית, ואולי בגלל שאני מכיר את לונדון די טוב (באופן יחסי כמובן), ואפילו עיצבתי פעם קורות חיים על בסיס המפה, אני דווקא מעדיף את ההצעה החדשה. אני גם לא חושב שהיא פחות נוחה או מבלבלת יותר, אבל מעבר לכך יש לי מחשבה אחרת, שאני לא בטוח שהיא נכונה אבל אני בכל זאת אנסה לנסח אותה. כשבק עיצב את המפה של הרכבת התחתית, לא היינו מורגלים במפות מסוג זה. 80 שנה לאחר מכן, עם אתרי אינטרנט מורכבים ואפיקציות אייפאד וסלולר מתוחכמות, אני סבור שגם אנחנו כבר יותר מתוחכמים: אנחנו מכירים איך מפות מהסוג הזה נראות, מכירים את הקודים הצבעוניים ואת ההבדל בין תחנות שאפשר להחליף בהן קווים לבין אלו שלא, ובקיצור – כבר לא מפחדים ממפות קצת יותר מורכבות שנאמנות יותר למציאות.

קשה לי לראות את ההצעה החדשה מתקבלת, ולו בגלל העובדה שאם המפה הנוכחית עובדת – למה לשנות (ובטח לאור ההתנגדויות שעוררו השינויים שנעשו לפני שנתיים). אין לי גם מושג אם הטענה שלי נכונה או לא, האם אנחנו בשלים לעיצוב מתוחכם יותר. נשאר לי רק לתהות האם תהיה יום אחד רכבת תחתית גם בתל אביב, ולאחל בהזמנות זו לכולם שנה טובה!

☼ עוד מאת יובל סער ← דרוש מנהיג

  1. 1
    יום שלישי 27.09.2011, 9:01

    קורות החיים הטיובית היא הדגמה נהדרת, משעשעת ומדוייקת, לעניין הקריירה המסתעפת שעליה כבר דיברנו לא פעם.

    ואם בירושלים כבר יש רכבת קלה, אז בשנה הבאה אולי בתל אביב הבנויה. (אופטימיות לכבוד השנה החדשה).

  2. 2
    אסף
    יום שלישי 27.09.2011, 9:12

    אני חושב שלנאמנות לגאוגרפיה יש ערך, רק אם בגללה אפשר להבין את ההקשר בין התחנות – כלומר לתכנן מסלול בוא אני יוצא מתחנה אחת וממשיך ברגל לאחרת.
    היות וזה לא המצב – בטח לאנשים שלא מכירים את העיר – אין מה להרוויח מהשינוי בזמן שהמפה הנוכחית היא אכן מופת של פשטות, השריית בטחון וההעצמה של גם מי שהגיע לעיר לפני חמש דקות וכבר מרגיש שהוא משתלט ומבין מה הולך בה. אכן שלמות.

    שלחתי לאודי מפה עם מסעדות. תבלו

  3. 3
    יום שלישי 27.09.2011, 12:15

    המפות המופשטות של הרכבת התחית תמיד הצליחו לבלבל אותי. בעיקר מכיוון שאחרי שלוקחים רכבת ומגיעים לתחנת היעד, יוצאים מהתחנה ומתחילים לנוע ברגל (או באופניים או בכלי תחבורה אחר) וזה יוצר בלבול רב. כך שהגיוני שמפת הרכת תהיה מצויירת ע"ג מפת העיר באופן פרופוציונלי.
    ושנה טובה בחזרה אליך.

  4. 4
    יום חמישי 29.09.2011, 13:06

    @כנרת – אין כמו אופטימיות לקראת השנה החדשה
    @ אסף – קיבלתי את המפה, תודה. ולגבי מה שאתה אומר – אני לא לגמרי משוכנע, בכל זאת המפה היא דרך טובה להכיר את העיר
    @ אברהם – אולי הפתרון הוא ליצור שתי מפות. מעניין אם זה בכלל אפשרי מבחינה טכנית ולא יוצר יותר מדי בלאגן

  5. 5
    שוע בן-ארי
    יום חמישי 29.09.2011, 13:07

    אני בעד הישן, הפשוט והנוח. ודווקא בגלל זה אני אומרת – בוא נצייר מחדש את המונה ליזה – היא ממש אוברייטד….

  6. 6
    יום חמישי 29.09.2011, 13:07

    @שוע – צודקת לגמרי לגבי המונה ליזה, וקדימה, נראה אותך

  7. 7
    יובל אצקסון
    יום חמישי 29.09.2011, 13:08

    בתור מישהו שחווה את לונדון רק כתייר ו(כמעט) רק דרך אמצעי התחבורה של הטיוב, הבלבול הזה שמזכיר אברהם הוא רק יתרון. בעיני המפה מפרקת את המציאות הגאוגרפית של לונדון לסדרה של "איים" נפרדים שמוגדרים לפי מרחק הליכה סביר מסביב לתחנת הרכבת התחתית. אצלי בראש מקוטלג כל "אי" כזה לפי הזכרונות והחוויות ממנו ולאו דוקא לפי "למה הוא קרוב?" ו"בדרך מאיפה לאן הוא?".
    הדרך הזאת להכיר ולקרוא את העיר מזכירה גם את הרעיונות של הסיטואציוניסטים שהציעו להסתובב בפריז כאילו היא גן משחקים שהקשר בין החלקים שלו לא מבוסס על גאוגרפיה אלא על חוויות וזכרונות.
    [img]http://untitled.org.il/wp-content/uploads/2011/09/sant_fig5.jpg[/img]
    (בתמונה "העיר העירומה" של גי דבור)

  8. 8
    אבנר פינצ'ובר
    יום שישי 30.09.2011, 16:45

    יובל ס. – מעניין וקשה להחליט…
    יובל א. – ההגדרה שלך של האיים מאד מדוייקת בעיני.

  9. 9
    יום שלישי 04.10.2011, 19:20

    יובל תודה, מחשבה מאוד מעניינת.

    המקרה של מפת הרכבת התחתית של ניו יורק הוא דוגמא מצויינת לשאלות שאתה מעלה. ב-1972 עיצב מסימו וינלי Massimo)(Vignelli מפה מהפכנית למערכת הרכבת התחתית בעיר. בדומה למפה של לונדון, גם וינלי השתמש בקידוד צבעוני ובשיטה טופולוגית המוותרת על ייצוג גיאוגרפי של העיר. לדוגמא, סנטרל פארק הוא מלבני וגדול פי שלוש, ולא ריבועי כפי שהוצג במפה של 1972. המפה של וינלי נחשבת בעיני ובעיני רבים ליצירת מופת טיפוגרפית ואינפורמטיבית, ואם זאת ב-1979 החליטה עיריית ניו יורק להחליף את המפה למסורתית יותר, הנצמדת למתווה העיר. ההסבר הרשמי הוא, שבניגוד ללונדון שרחובותיה סבוכים והמפה עושה בהם סדר והגיון, חלקים גדולים מניו יורק – בעיקר מנהטן, בנויים כבר כגריד, ולכן המפה החדשה יוצרת הפשטה מיותרת. אני יכול רק לומר שהקיץ ביקרתי בניו יורק ומבחינת חווית שימוש מצאתי את המפה מסובכת ועמוסה באינפורמציה. אני חושב שמתחת לאדמה הקצב אחר, פשוט, מונוטוני. ואפשר לרגע קל להתנתק מהמציאות ומהגיאגרפיה שמחכה לנו שם למעלה.

    http://www.vignelli.com
    [img]http://untitled.org.il/wp-content/uploads/2011/10/1972-1979.jpg[/img]

  10. 10
    יום רביעי 05.10.2011, 19:44

    @יובל א. – אני לא בטוח שלגמרי הבנתי את מטאפורת האיים אבל אני חושב שבכל זאת אצל רוב האנשים מפה כן מספרת קודם כל מה קרוב ומה רחוק מאיפה שאתה נמצא או לאיפה שאתה רוצה להגיע. אחר כך היא גם יכולה לעזור לך לתכנן מסלול. החוויות והזכרונות מגיעים אחר כך, מה שכמובן יכול לעזור או לבלבל.

    @נדב – נדמה לי שהמפה החדשה מסובכת יותר כי הפרופורציות של מנהטן מחייבות את הפורמט להיות צר וארוך וכתוצאה מכך המידע נדיס במלבן צר במקום במשהו נדיב יותר מבחינת המרחב. הכל שם נורא צפוף, מה שאומר שאולי באמת במקרה הזה המפה של וינלי נוחה יותר. אם כי אני חייב להגיד שהשתלטתי על המפה הנוכחית די מהר.

  11. 11
    יום ראשון 19.08.2012, 23:17

    עדכון ממנהטן (כתבה מה"ניו יורק טיימס" שתורגמה ב"הארץ", 15/8): "צוחק מי שצוחק אחרון. לפני שנה השיקה רשות התחבורה את "The Weekender", גרסה אינטראקטיבית של מפת הסאבוויי באתר האינטרנט שלה, והזמינה את ויניילי להתאים לה את עיצובו מ-1972. הוא עשה זאת בתנאי שיקראו לו "תרשים" ולא מפה, ושהפארקים לא ייכללו בו. אפילו לא סנטרל פארק"

    http://www.haaretz.co.il/gallery/design/1.1801748

  12. 12
    יום שני 24.09.2012, 17:23

    בימים אלה מוצגת במוזיאון התחבורה בלונדון (קובנט גארדן) התערוכה:
    Mind the Map: Inspiring art, design and cartography
    http://www.ltmuseum.co.uk/whats-on
    יש גם ספר נלווה. לצערי הייתי קצת "קצר בזמן" לא הזדמן לבקר בה :)