אהבתי, ובכל זאת העבודה הקודמת (רוח) היתה שיא גדול מבחינתי ואולי הפעם לא הושפעתי באותה מידה. בכל מקרה בזום אאוט – אין ספק שהגדרת לאורך כמה עבודות סגנון שהוא ממש שלך והוא עמוק מעניין ואסתטי. ואגב זום אאוט, את העבודה הזאת הצלחתי לתפוס קצת יותר רק אחרי כמה זום אאוטים של הדפדפן.
תודה רבה על התגובות!
שולמית – אני שמח שאני יכול להמשיך לבטוח בביקורתך הכנה. ומעבר לזה – שמח על ביקורת שלילית באנטייטלד. כמעט ואין.
אמוץ – תודה, שמח שזה מה שאתה רואה. זה מתחבר לי עם ביקורת שקיבלתי בע״פ מידידה, על כך שהצבעים מאד לא רוויים ושיש בכך ניגוד לדינאמיות של הקווים השחורים. אולי זה מה שיוצר את החורפיות. בעיני ידידה שלי זה יצר חוסר קוהרנטיות. ואולי זה יכול להסביר את התחושה של שולמית.
ישי – תודה רבה. מעניין מה קרה שם ב״רוח״… מה שאני יכול להוסיף זה שהתהליך אל ״רוח״ לעומת לכאן היה שונה מאד. ב״רוח״ היה לי אימג׳ כללי בראש לפני שהתחלתי, כאן בכלל לא. ״רוח״ לקחה הרבה פחות. בדרך לציור/רישום הזה היו בעצם בערך 3 ציורים, שונים לחלוטין אחד מהשני, אבל שנבנו אחד על השני בשכבות. הייתה הרבה אי־וודאות בדרך.
לא שזה אומר משהו חד־משמעי על הדרך – היום ציירתי משהו גם ללא אימג׳ מקדים, גם כמה שכבות וזה היה מאד שונה בתחושה.
לגבי סגנון – שאלה גדולה… באופן כללי האם סגנון הוא משחרר או כובל? כמה הוא נעשה לצורך מיתוג? מי בעצם צורך את הסגנון, מי מבנה אותו ולאיזה צרכים… והאם שפה אמנותית = סגנון, ואם לא – מה ההבדל?
אוסיף משהו אחד מן החווייה שלי, שלעיתים מקשה עלי. אם נניח אני צריך להפסיק ציור/רישום באמצע – יש סיכוי שכשאחזור אליו אהיה בהלך רוח אחר לגמרי והוא ילך למקומות שלא אליהם כיוונתי כשהתחלתי אותו.
ועוד יותר כך בין עבודה אחת לשניה. לפעמים אפילו אם עבר רק מעט זמן – קשה לי ליצור המשכיות בין עבודות. מורה שהייתה לי בטכניון, שאני עדיין נמצא איתה בקשר ומראה לה עבודות לעיתים, שואלת אותי כמעט כל פעם: ״האם זה חלק מסידרה?״ וכמעט תמיד זה בלתי אפשרי בשבילי.
לגבי הזום־אאוט – באיזה מכשיר ובאיזו רזולוציה? מתוכננת זה זמן רב גרסה חדשה לאתר, אך כרגע אין לנו תקציב עבור כך. כשתהיה בע״ה, ננסה כמובן לפתור בעיה זו. או שאולי לא הבנתי והתכוונת שהיה כדאי להציג אותה קטנה יותר, או שהמערכת תאפשר זום בעצמה?
מודה שהפעם פחות אהבתי. משהו בצבעוניות כנראה.
מדהים !
משו בזה יוצר תחושת עוצמה,
עוצמה חורפית אולי?!
אהבתי, ובכל זאת העבודה הקודמת (רוח) היתה שיא גדול מבחינתי ואולי הפעם לא הושפעתי באותה מידה. בכל מקרה בזום אאוט – אין ספק שהגדרת לאורך כמה עבודות סגנון שהוא ממש שלך והוא עמוק מעניין ואסתטי. ואגב זום אאוט, את העבודה הזאת הצלחתי לתפוס קצת יותר רק אחרי כמה זום אאוטים של הדפדפן.
תודה רבה על התגובות!
שולמית – אני שמח שאני יכול להמשיך לבטוח בביקורתך הכנה. ומעבר לזה – שמח על ביקורת שלילית באנטייטלד. כמעט ואין.
אמוץ – תודה, שמח שזה מה שאתה רואה. זה מתחבר לי עם ביקורת שקיבלתי בע״פ מידידה, על כך שהצבעים מאד לא רוויים ושיש בכך ניגוד לדינאמיות של הקווים השחורים. אולי זה מה שיוצר את החורפיות. בעיני ידידה שלי זה יצר חוסר קוהרנטיות. ואולי זה יכול להסביר את התחושה של שולמית.
ישי – תודה רבה. מעניין מה קרה שם ב״רוח״… מה שאני יכול להוסיף זה שהתהליך אל ״רוח״ לעומת לכאן היה שונה מאד. ב״רוח״ היה לי אימג׳ כללי בראש לפני שהתחלתי, כאן בכלל לא. ״רוח״ לקחה הרבה פחות. בדרך לציור/רישום הזה היו בעצם בערך 3 ציורים, שונים לחלוטין אחד מהשני, אבל שנבנו אחד על השני בשכבות. הייתה הרבה אי־וודאות בדרך.
לא שזה אומר משהו חד־משמעי על הדרך – היום ציירתי משהו גם ללא אימג׳ מקדים, גם כמה שכבות וזה היה מאד שונה בתחושה.
לגבי סגנון – שאלה גדולה… באופן כללי האם סגנון הוא משחרר או כובל? כמה הוא נעשה לצורך מיתוג? מי בעצם צורך את הסגנון, מי מבנה אותו ולאיזה צרכים… והאם שפה אמנותית = סגנון, ואם לא – מה ההבדל?
אוסיף משהו אחד מן החווייה שלי, שלעיתים מקשה עלי. אם נניח אני צריך להפסיק ציור/רישום באמצע – יש סיכוי שכשאחזור אליו אהיה בהלך רוח אחר לגמרי והוא ילך למקומות שלא אליהם כיוונתי כשהתחלתי אותו.
ועוד יותר כך בין עבודה אחת לשניה. לפעמים אפילו אם עבר רק מעט זמן – קשה לי ליצור המשכיות בין עבודות. מורה שהייתה לי בטכניון, שאני עדיין נמצא איתה בקשר ומראה לה עבודות לעיתים, שואלת אותי כמעט כל פעם: ״האם זה חלק מסידרה?״ וכמעט תמיד זה בלתי אפשרי בשבילי.
לגבי הזום־אאוט – באיזה מכשיר ובאיזו רזולוציה? מתוכננת זה זמן רב גרסה חדשה לאתר, אך כרגע אין לנו תקציב עבור כך. כשתהיה בע״ה, ננסה כמובן לפתור בעיה זו. או שאולי לא הבנתי והתכוונת שהיה כדאי להציג אותה קטנה יותר, או שהמערכת תאפשר זום בעצמה?