של מי המבט הזה? יהיר מעט, בטוח בעצמו, מבט מצועף, אחד שידע קרבות אבל לא מספר לנו את הפרטים, חזר זה לא כבר מן המלחמה, מביט אל החיים אחרי שחווה כבר את המוות? אולי מבוגר אף יותר, רב־חובל, שתוי מעט אך מעוטר בדרגותיו ומנהל אונייתו. כמה זמן ישתהה, להביט בבוז על בני התמותה? יישאר בפוזה בשבילנו? יסב צעדיו וייכנס אל הים? או שרק יקפא בתוך הצילום, כפי שהוא? אולי הפך לפסל ברונזה על חוף ורנה? חייל אלמוני ומטושטש.
האם הוא מבקר אותנו? את המצלמה? איפה המחשבה שלו? האם רעש הגלים נשמע באוזניו? או שרק מוסיקה פנימית כהה ועמומה?
של מי המבט הזה? יהיר מעט, בטוח בעצמו, מבט מצועף, אחד שידע קרבות אבל לא מספר לנו את הפרטים, חזר זה לא כבר מן המלחמה, מביט אל החיים אחרי שחווה כבר את המוות? אולי מבוגר אף יותר, רב־חובל, שתוי מעט אך מעוטר בדרגותיו ומנהל אונייתו. כמה זמן ישתהה, להביט בבוז על בני התמותה? יישאר בפוזה בשבילנו? יסב צעדיו וייכנס אל הים? או שרק יקפא בתוך הצילום, כפי שהוא? אולי הפך לפסל ברונזה על חוף ורנה? חייל אלמוני ומטושטש.
האם הוא מבקר אותנו? את המצלמה? איפה המחשבה שלו? האם רעש הגלים נשמע באוזניו? או שרק מוסיקה פנימית כהה ועמומה?