כשהייתי ילדה לא הבנתי את הביטוי "כחול אשר על שפת הים". איך זה שהכחול על השפה ולא בים? על השפה זה צהוב, בים זה כחול. המלכה שלי היתה הצהוב והמלך הכחול, הייתי משחקת עם הצבעים במלך ומלכה, כשהצהובה מערערת את יציבותה של האדומה, הרגשתי שזה חתרני. אז עדיין שליטתם של הוורודים לא כבשה והאדומה היתה הבחירה הטבעית. ניסיתי לשנוא בשל כך את האדום אבל אהבתי אותו בסתר וכשבת דודה שלי ואני היינו מקבלות מתנות, היו קונים אותו הדבר לשתינו אבל אחד אדום ואחד כחול. מלי אהבה כחול מאוד וידעו את זה, אז לי נשאר האדום, כולם חשבו שוויתרתי לה תמיד, אבל האמת היא שבלב שמחתי.
בתצלום: מעבדת צבעי המאכל שהילדים שלי הקימו לפני יומיים.
ברור! אדום בחוץ ירוק בפנים ושחורים באמצע!
(פשוט מעולה)