המציאות, ולא צריכים להיות מתרגלי זן כדי להבין את זה, נעה בקצב משלה. יום רודף יום ואם רק נפקח מספיק את העיניים ואת הלב כדי להתבונן בכך, נראה שכל יום יכול להכיל עולם ומלואו של התרחשויות ורגשות, תחושות ומאוויים, מעשים וחלומות.
בין שורת אסונות כבירים ומעט שמחות גדולות עליהם אנחנו מקבלים דיווחים שוטפים בכותרות החדשות, ישנו רצף ארוך של אירועים חשובים יותר או פחות. לייף, יו קנואו. הכותרות המדווחות חדשות לבקרים מנסות, מטבען, ללכוד את עין הקורא בצורה הכי יעילה ומהירה שאפשר. היעילות מתבטאת בהדגשת הדרמה, החידוש או הבהלה וביצירת משמעות לאירוע שהתחולל בזמן מיוחד. "רגע לפני" הוא אחד ממטבעות הלשון השכיחים בשירות מנסחי הכותרות. הוא לוכד את הרגע הקודם לזה של האירוע בעל המשמעות ומעניק לו משקל משל עצמו. לפעמים המשקל הזה נדרש כדי להסתכל בצורה פחות אגבית על הרגע שאחרי. לפעמים, בין אם אלו ידיעות מתחומי החדשות הקשים ובין אם מהתחומים הרכים, המשקל המוענק לאותו רגע שלפני, הוא כמעט הרה גורל. כמו בחוקי כלכלת שוק רגילים, ההפרזה וההצפה בשימוש במטבע הלשון הזה גורמת לאינפלציה והופכת אותו לשחוק וזול, לפעמים עד כדי גיחוך.
רגע לפני שרצים להחליף מקום עבודה, כדאי לשאול את השאלות החשובות (ynet); רגע לפני הקרנבל בברזיל העולם כבר חוגג (ynet); רגע לפני הגמר הגדול של רוקדים עם כוכבים – חוששים ומתרגשים (רשת, ynet); "רגע לפני שהאייפון מגיע: פלאפון ו- idigital חתמו על הסכם לשיתוף פעולה" (מעריבnrg); "רגע לפני גמר 'הבלוק' הוגשה תביעה נגד חברת ההפקה" (מעריבnrg), ו”רגע לפני שנגמר החג” ממליצים על מארזי וידיאו חדשים (מעריבnrg); תחזיות מדיניות "רגע לפני 'האינתיפאדה הלבנה' של הרשות הפלסטינית" (הארץ), ונתוני הכנסה ושכר של סופרים "רגע לפני שאתם סוגרים את הספר" (הארץ); "רגע לפני ההכרעה: אין הסכמה על מינוי שופטים לעליון (הארץ); "מבט אחרון, רגע לפני" רגע האמת בו יוכרע גורלו של עמרי כספי בדראפט (וואלה!); "עובד כמו כלב – רגע לפני החיים האמיתיים" על אלווין כלב הנחיה לפני שהוא מגיע לביתו החדש (וואלה!); ו"רגע לפני" הלידה "הצלם עידו איז'ק והסטייליסט ראובן כהן, עוזרים ליעל רייך לסגור 9 חודשים בפנים ומוכיחים שדיוות נשארות כאלה גם בהריון" (וואלה!). וואלה.
יא אללה איך את מוצאת את כל הקטעים האלה. רגע לפני, מה זה בכלל אומר.. זה בכלל מרגיש לי אפוקליפטי משהו.
כתבת כל כך יפה ונכון. אין לי מילים.
חושבת על כל הרגעים לפני שהורגלתי לנצור ועל כל הרגעים שאחרי שאיש לא לימד אותנו לשמור.
תודה.
זה הרגע לפני והרגע שאחרי. לחיי הרגע! והרגע.
לא אופייני מצדי, אני יודע, אבל אצטט את חנוך לוין:
שוב לא יהיה לי רגע
כמו הרגע שלפני
הכל היה עוד אפשרי
והכל היה פתוח
עמדתי בגשם
וחיכיתי לך, רועד
(מציפיה ורוח)
תודה ותודה על הציטוט.
יפה, ביקורת תרבות כמו שצריך. צורת הכתיבה שלך מזכירה לי את של רולאן בארת ב"מיתולוגיות". זה רק לי, או שזה משהו שחשבת עליו, או שאת יכולה לחשוב עליו פוסט-כתיבה?
רגע לפני שאני לוחץ ALT + TAB וחוזר לעבודה רציתי להלל ולשבח ולהגיד שאני רוצה כהר לראות אותך.
תודה.
נפלא! כרגיל.