שתי נקודות אבנר! ניסיתי להחביא את זה בתגיות, אבל אתה לא מדמיין את ההקשר השואתי, הוא אכן שם. הרפרנס שלי הוא הכתמים הכחולים שהשאיר הציקלון בי על קירות תאי הגזים. באופן פרדוקסלי, הציקלון בי מורכב מ"חומצה פרוסית" (http://en.wikipedia.org/wiki/Prussic_acid) שמשאירה משקע בצבע כחול פרוסי. לכן גם השימוש בבטון, ברירת המחדל בדיבור על זיכרון וחומריות.
הגודל הוא 100*60 סמ'.
רות, תודה!
זה נהדר איך שאת בוחרת להתמקד בסטריפ צר אחד ובו את יוצרת את העולם המופשט המופלא הזה. דבר ראשון שחשבתי היה שזה כמו פאנורמה, אבל רק הפוך. במקום להראות את כל הנוף את בוחרת להציג לנו כמה שפחות ממנו. יש בפורמט הזה הרבה יפני. וזן.
ממש יפה. מה גודלו? וגם – מה זו התגית גז? אני מדמיין הקשר שואתי (גם בכפל משמעות של הפרוסי) או שהוא אכן קיים?
So thick is the texture of the paint the I can actually feel the intense vivid colours
שתי נקודות אבנר! ניסיתי להחביא את זה בתגיות, אבל אתה לא מדמיין את ההקשר השואתי, הוא אכן שם. הרפרנס שלי הוא הכתמים הכחולים שהשאיר הציקלון בי על קירות תאי הגזים. באופן פרדוקסלי, הציקלון בי מורכב מ"חומצה פרוסית" (http://en.wikipedia.org/wiki/Prussic_acid) שמשאירה משקע בצבע כחול פרוסי. לכן גם השימוש בבטון, ברירת המחדל בדיבור על זיכרון וחומריות.
הגודל הוא 100*60 סמ'.
רות, תודה!
זה נהדר איך שאת בוחרת להתמקד בסטריפ צר אחד ובו את יוצרת את העולם המופשט המופלא הזה. דבר ראשון שחשבתי היה שזה כמו פאנורמה, אבל רק הפוך. במקום להראות את כל הנוף את בוחרת להציג לנו כמה שפחות ממנו. יש בפורמט הזה הרבה יפני. וזן.