פעם אנשים היו באים לצימרים להניח את הראש אחרי יום טיולים מפרך ולפני יום טיולים מפרך נוסף. היום אנשים באים לטייל בצימר. בלי אפקט הוואוו אין על מה לדבר. האלף בית שלי בענייני צימרים זה שלושת הממים. צימר צריך להיות מפרגן, מפנק, מדהים. אפשר להוסיף גם משגע. אם אין בצימר ג'קוזי אז אין על מה לדבר ועדיף שתהיה שם אטרקציה נוספת כי ג'קוזי לבד לא לוקח. היום כבר בכל חדר יש ג'קוזי. ובכל יחידת אירוח. עדיף למשל שבעלי הבית יהיו דור שלישי למייסדי המקום, שהחדר היה פעם אורווה, שהסוויטה היתה פעם רפת, שברפת היה הכינוס הראשון של תנועת הנוער ההיטלראית של הטמפלרים שגרו איפה שהיתה פעם האורווה. כדאי לשמור על האבוס המקורי ולשלב אותו בעיצוב הפנים של המקום החדש.
אם אפשר כדאי שתהיה איזה אטרקציה מהחלון, אולי הנוף של הכינרת, אולי איזה עמק יזרעאל, איזה נחל קטן, אולי איזה חרמון, אולי יציאה למכלאת בהמות ישנה, משהו. חייבים שיהיו גם פינוקים שיחכו לאורחים בחדר, בקבוק יין זה מאסט, אפשר וזאת רק דוגמה סלסלת פירות, אם יש פסיפלורה אז בכלל, או איזו צנצנת יפה של ריבה טובה וגם אגרטל בעבודת יד עם פרחים מהגינה. כדאי גם איזה קוביית שוקולד, אבל לא שוקולד פרה, בשביל שוקולד פרה אנשים לא יצאו מהבית ויסעו שלוש שעות.
המקום צריך להיות מושקע, וצריך שיראו ששפכו הרבה מאד כסף על ההשקעה. נניח כל יחידת אירוח תהיה בצבע אחר, כדאי צבעים מרגיעים. אנשים באים הנה להרגע. כדאי לשים במיני בר כל מיני הפתעות, וגם לפזר סבונים ריחניים בחדר האמבטיה, איפה שהג'קוזי ואם אפשר כדאי שהסבונים יהיו בצבע של החדר.
מומלץ שיהיה ערסל בחצר, ושבחצר גם יהיה מתקן לברביקיו. חייבים מתקן לברביקיו וחייבים גינה. והארוחת בוקר צריכה להיות משהו משהו. זיתים דפוקים כל אחד יכול היום להגיש. אם אפשר עדיף להגיש לארוחת בוקר איזה מאפה בצק שעשתה מוקדם יותר בעלת הבית, אבל לא מהקפאה. כן, וגם בפינת הקפה והתה שבמטבחון רצוי מאד שתהיה צלחת יפה של עוגיות ביתיות. ביתיות כמובן עדיפות מקנויות, וצלחת יפה תמיד עדיפה. והכי גרוע אם יגידו על המקום שהוא פונקציונלי, פונקציונלי זה אומר בלי פינוקים, היום אין בן אדם שלא רוצה פינוקים.
כדאי שיהיה איזה חדר מיוחד לטיפולים, תאילנדי, שוודי, הכל לוקח. גם אם זה במקום שפעם היה הלול תרנגולות של הבעל בית או החממה. אנשים אוהבים לדעת שיש מישהו שמטפל בהם. היום טיפול באבנים חמות זה להיט, וטיפול במיצים הולך כנראה להיות הדבר הבא. אם אפשר שיהיה איזה שולחן מרוקאי בפינת ההסבה זה ממש יכול להוסיף, גם מראה מרוקאית גדולה באמבטיה מוסיפה. גם חליל רוח, מחצלת בדואית או לוכד חלומות אינדיאני בכניסה. חייב להיות DVD ומומלץ שיהיה גם VOD. אם אין DVD אין על מה לדבר. מי צריך להיות בחופש כשאין על מה לדבר. בכל מקרה עדיף שתהיה אטרקציה נוספת כי, ביננו, בשביל DVD אפשר להשאר בבית.
כדאי, אבל כמובן לא חייבים, שתהיה בריכה. אם יש אפילו בריכה קטנה זה מקפיץ את המקום בכמה רמות. בריכה גדולה זה כבר ליגה לאומית. כדאי שהמיקום יהיה בתוך מטע של משהו, או כרם, עדיפות לזיתים אבל גם תפוזים או בננות או אפילו ליצ'י היום הולכים. ואם זה לא בתוך מטע, לפחות שיהיה איזה גפן ליד הבית, או תאנה או שקדיה, וחייבים דשא. בלי דשא אין על מה לדבר, היום דשא זה אלף בית של גימל דלת. רצוי שבתוך הצימר תהיה מיטה בגודל קינג סייז. מיטה גדולה יותר ברור שעדיפה. הכיסוי מיטה רצוי שיהיה בגוונים של הצבע של החדר, שמי ששוכב עליה ירגיש שזה לא סתם ושהיתה שם הרבה מחשבה.
אם יש תמונות של בעלי הבית בתוך הצימר זה די מנג'ס. אלא אם כן בני הבית הם דור שלישי למייסדים ושהסבא והאבא והבן נולדו באותו בית שפעם היה מתבן ואחר כך הפך לדיר, לא, חס וחלילה לא של חזירים, ואחר כך נהיה מה שאנחנו רואים. ושמהג'קוזי אפשר יהיה לראות טלוויזיה או לפחות לראות דרכו את הנוף, אבל לא סתם נוף, היו כאן אנשים בחדר הזה שהיו להם חוויות כאלו חזקות מהג'קוזי הזה שאחר כך הם היו מפה לאוזן הכי טובים שלי, אנשים מכל הארץ התקשרו אלי לבקש את החדר הירוק. תני לנו רק את הירוק, תני לנו רק את הירוק. לא היו מוכנים לשמוע לא על החרדל ולא על הסגול לילך, ולא שהחרדל הוא לא משהו, יש לי זוג צעיר שכבר שלוש שנים באים רק לחרדל, בשבילם רק חרדל. וצריך שיהיה ברור שעוד חצי שנה יהיה כאן עוד קומפלקס שממש עכשיו התחלנו לעבוד עליו, מה שאתם רואים עכשיו יהיה כלום לעומת מה שיהיה כאן עוד חצי שנה, עכשיו זה עוד כלום, חכו תראו.
☼ עוד מאת אפרת שהם ← אתם זוכרים את השירים. על מילים, מנגינה ומקום
מעולה לגמרי! כבר כתבו על זה מדריך?
אפרת! זה נהדר. אוף עכשיו עשית לי חשק לבקר בכל אחד מהצימרים האלה. במיוחד בזה החרדל. איפה הוא ממוקם בארץ?
מה שעצוב הוא שבסוף, אחרי ששותים את היין, אוכלים את העוגייה הביתית, חולטים תה צמחים, מתרחצים בז'קוזי ומסתכלים מהחלון מגיע שעמום נורא עם איזו תחושה סינתטית לגמרי של פינוק מייגע ומלאכותי, של "מוכרחים להיות שמח" אבל בגירסה רגועה מדי ויקרה מדי…
תודה. והחרדל הוא בכל מקום. ולא רחוק מראש פינה. ועל הקשר שבין סינתטיות, שעמום והשורש פ.נ.ק אפשר לכתוב עוד כמה פוסטים.
גאונה
לפני שלשה שבועות הייתי שבת באכסניית הנוער עין גדי. איך שנכנסתי לחדר הרגשתי תחושת רווחה אדירה: "איזו הקלה, הכל כאן שיא הפשטות." מיטות ברזל צבועות כחול, דלתות מצופות פורמייקה צהובה, מצעים אפרסק חלקים ומשעממים.
הקלה כי יש משהו מאד כבד בכל המאמצים האלה של מארחי הצימרים. הרגשתי קלות.
אחלה פוסט!
שכחת רק לשים בלובי צילום של איש תרבות ריאליטי או פוליטיקאי במהלך חופשתם האחרונה (עם הילד של בעלת הבית כמובן).
מצוינת!
מעולה. אף פעם לא הייתי בצימר. באמת
מעולה! "אין על מה לדבר"
טקסט מעולה . אני חושב שאם הייתה בו פחות ציניות הוא היה אפילו מצויין . עד סוף הפסקה הראשונה האמנתי לך . ובפסקה השנייה זה נהייה שקוף .. רציתי להאמין כמעט עד הסוף
אני רוצה את החדר הירוק!
אהבתי.