יצירתיות בפרסום ואגדות אורבניות אחרות
פעמים רבות כשעבדתי על פריים כזה או אחר לא זכרתי אם הוא עבור מים מינרליים או אבקת כביסה. חברת תעופה או בנק. הכל זהה. הכל חייב להיות מבריק וגדול ונוצץ.
פעמים רבות כשעבדתי על פריים כזה או אחר לא זכרתי אם הוא עבור מים מינרליים או אבקת כביסה. חברת תעופה או בנק. הכל זהה. הכל חייב להיות מבריק וגדול ונוצץ.
לפעמים אתה נתקל ביוצר שהורג אותך. פשוט שוחט אותך, ושודד ממך הכל. הוא לא אחד שאתה יודע שתשאב ממנו השראה, הוא לא אחד שדברים שהוא עושה מדברים אליך. אתה רוצה להיות הוא. אתה רוצה לראות דרך העיניים שלו, ולחיות כמוהו, ולהיות זה שדוחף את הידיות בתוך המוח שלו, "להיות ג'ון מלקוביץ'" סטייל. זו קנאה אמיתית וכנה, שנדיר שאני מרגיש, ופעמים רבות היא עושה חשק עצום לקום וליצור. במקביל, היא גורמת לי לרצות לשכב על הרצפה ולצרוח, כמו שהייתי עושה מידי פעם באיזור גיל 3. כי הוא כל כך טוב, לעזאזל.
יש פרויקטים שכדאי פשוט לא לקחת. לא תמיד קל לזהות אותם, אבל הנה שיטה שאולי תעזור. הכירו את הפילטר.
חברה מתקשרת בבהלה – המעצבת הגרפית שאיתה היא עובדת ביקשה ממנה להכין לוגו בעזרת סטנסטיל וספריי צבע. "תגיד לי איך לשכנע אותה שיצא יפה יותר אם אעשה את זה בפוטושופ! אתה לא מכיר איזה מברשת או אפקט או משהו?" עניתי שאני מקנא שיש לה הזדמנות לעבוד קצת עם מספרים וספריי. […]
בסוף שנת הלימודים הנוכחית החל פסטיבל רחב היקף של הכפשת פרויקט הגמר. הכי מגניב עכשיו לשנוא את פרויקט הגמר. אול דה את'ר קידס אר דואינג איט. סטודנטים מתארים חוויות נוראיות וגם לא מעט מרצים שותפים לתחושה שפרויקט הגמר מיותר ואפשר היה לחיות בלעדיו. אני לא שותף למרבית התחושות הללו. גישתי […]