הי מושון. אני לא יודע אם שמת לב אבל הנושא החודשי של אנטייטלד הוא חו"ל. מי שקצת עוקב אחרי מעללי בטח יודע שבאופן לא מפתיע קשה לי לחשוב על נושא שיותר מדבר אלי… הנה לדוגמה רק לפני כמה ימים חזרתי משלושה שבועות בלונדון, סן פרנסיסקו, לאס וגאס וניו יורק והג'טלג עדין […]
בשלש השנים האחרונות ראינו, אוהבי הכדורגל ואני ביניהם, את אחת הקבוצות הכי אטרקטיביות ששיחקו אי פעם את המשחק. מדובר כמובן על ברצלונה של פפ גווארדיולה. במהלך התקופה הזאת, כל גבול נפרץ: ביצירתיות, בטכניקה, בראיית המשחק, בשמחת המשחק, ביופי הצרוף. בכל כמה משחקים זכינו לתצוגת תכלית חדשה. משחק הצירופים של בארסה, […]
לקראת המשחקים בריו 2016 תמליץ שרת הספורט להוסיף את העיצוב כענף ספורט אולימפי (סתם לא באמת) בדרך מהעמק למרכז. לאסוף מישהו משכונת שפירא בתל-אביב ומשם לכיוון ירושלים. עומס חום כבד, ימים בהם אני משלב ודוחס את כל הפעילות שלי, ככה צפוף, כי מי רוצה תל-אביב בחום ובלחות הזו ומי יכול […]
עונת תערוכות הגמר לקראת סיומה, ההתרגשות של הבוגרים עדיין באוויר, המשפחות והחברים באו לראות את פרי היצירה לאחר ארבע שנות לימוד אינטנסיביות ביותר. מותשים, אין ויכוח על כך, גוף ונפש במאוחד נאבקו במטלות הפרויקטים, מלחמת הישרדות בניסיונות הבלתי פוסקים להבין לאן מתכווננים ואיך מספקים את העבודה באיכות ובזמן. האם היה […]
תערוכות הבוגרים של בתי־הספר לעיצוב עכשיו בעיצומן. אני לא מאמין שעברו כבר שנתיים מאז התערוכה שלי. אולי בעצם אני לא מאמין שעברו רק שנתיים מאז התערוכה; להגות את שתי המילים האלה עדיין מעלה לי את קצב פעימות הלב, ומקשה קצת על הנשימה.
כבכל מסלול לתואר אקדמי בארץ – אם בתחום המדעים המדויקים, מדעי הרוח או מקצועות ההנדסה – גם במסלולי העיצוב נהוג לחלק ציונים מספריים לסטודנטים על עבודותיהם. זו, ככל הנראה, לא שיטת ההערכה האידיאלית בכל תחומי הידע, ובכל זאת – הנהגת שיטה זו היא תנאי בסיסי שיש לעמוד בו על מנת […]
לפני כמה שבועות, התקיים מפגש עבודה בין נציגי קהילת המעצבים הישראלית, התאחדות התעשיינים ומשרד התמ"ת. המעצבים, ובניהם כמה ראשי משרדי עיצוב תעשייתי מובילים, הציגו את עצמם כנציגי "תעשיית העיצוב" המעסיקים מאות ואלפי מעצבים, עם מחזור של מאות מיליוני שקלים והיוצרים תוצרים עם ערך פי כמה יותר גדול. לפי דברי המעצבים, […]
אחרי שהאחד במאי הביא איתו ים של סטטוסים ומודעות בפייסבוק על יחסי עובד-מעביד ועל זכויות עובדים שנרמסות עדין ב־2012 במפעלים הרחק בפריפריה, אצל עובדי קבלן, אצל עובדי משק ביתי; אחרי שצפיתי בקמפיינים מבריקים ובמודעות מתוחכמות מכל העולם בנושא, אני רוצה לשאול: באמת?! אתם באמת חושבים שזה לגיטימי לעסוק בזה? וכשאני אומרת אתם - אני מתכוונת לאותם בעלי סטודיואים לעיצוב ולאותם מנהלי צוותי קריאייטיב במשרדי פרסום שעסקו בבריפים האלו.
מאות סטודנטים מסיימים בימים אלו ארבע שנים של לימודי עיצוב אינטנסיביים ובקרוב ייצאו לעולם וייקראו מעצבים. הלימודים בארץ, כמו כל דבר אחר כאן – קשים, תובענים ולעיתים גם מתסכלים. תסכול שנובע מביקורות מלחיצות, סקיצות חוזרות ונשנות, מחסור בשעות שינה, שיופים בלתי נגמרים והוצאות כספיות אדירות. כל אלה מקבלים הצדקה לשם […]
מידי שבוע אני נשאל על ידי הורים של צעירים המבקשים ללמוד עיצוב האם כדאי ללמוד את המקצוע, ואם כן, באיזה מוסד. ואז הם שואלים האם לא עדיף ללמוד בחו"ל. גם מידי שבוע, אני נשאל על ידי אחד הבוגרים הרבים שלי, האם כדאי להמשיך לתואר שני, ואם כן, איפה. לראשונים אני […]
לפני שבועיים כתבתי כאן מאמר על המתח שבין עיצוב ו-Design Art, על הנזק הנגרם מהבלבול בין התחומים, על הסגידה המוגזמת של עיתונות הלייף סטייל ועל ההתמקדות היתרה של מוסדות אקדמיים. (ראה: Design Art = ונוס, עיצוב = מאדים) ב"טיימיניג" מצוין נפתחה בערב יום חמישי תערוכה משותפת של הפקולטה לעיצוב של […]
דוט-דוט-דוט (ויקיפדיה / אתר רשמי) היה מגזין הולנדי/אמריקאי לענייני "אמנות-עיצוב-מוזיקה-שפה-ספרות-ארכיטקטורה" שיצא לאור בין 2000 ל-2010, לאורך 20 גליונות. מקימיו היו המעצבים הגרפיים סטיוארט ביילי ופיטר בילאק. בנוף מגזיני הכרומו המוכרים של עולם העיצוב, ד-ד-ד היה נטע זר אוונגרדיסטי; בפורמט צנוע וחסכוני, טקסטואלי וחף מצבע לרוב אורכו, בעל עיצוב בסיסי וגס […]
אנו חיים בתרבות מנוונת. בעולם דימויים מסוג חדש, המפעיל אצלנו זיכרון של חוויה חזותית, רמז לרגש אמיתי. כמו כאב פאנטום או סימן של כאב. נותרנו עם זיכרון עמום מחוויה חזותית עצומה ומרגשת. עם רמזים ליכולת לחוות חזיון משמעותי. כמו אצבעות כף הרגל המעידות כי בשלב אבולוציוני קדום היינו יצורים בעלי […]
כמו הרבה סטודנטים לשעבר, גם אני שומר את החומרים מתקופת הלימודים, ובמקרה הזה אלו ספרי סקיצות. אני ממש אוהב ספרי סקיצות: מולסקין, פיילד נוטס, מידורי, רייטרס בלוק, מוג'י; איי.4, איי.5, בחבילות של 3, עם שורות, משבצות, נקודות, או סתם דף חלק. אף פעם לא ויתרתי על הזדמנות לקנות עוד ספר סקיצות חדש. לפני הלימודים, כשהתחלתי לקנות ספרי סקיצות כדי למלא אותם בכל מה שאלמד, חשבתי שספרי סקיצות צריכים להיות קצת כמו ספר מאוייר, שבכל עמוד יש סיפור אחר, והם מלאים ברישומים ושירבוטים מסוגים שונים. בכל זאת, קוראים לזה sketch-book. זו גם הצורה שחשבתי שאני צריך להשתמש בספר הזה; המרצה נותן תרגיל, ואומר לנו לעשות 2-3 סקיצות, לראות מה עובד, ורק אז לבצע אותו באמת.
יש הרבה דברים שאפשר להגיד על עונת תערוכות הבוגרים שמסתיימת בימים אלו. את מה שהיה לי להגיד באופן רשמי אמרתי בכתבה שפרסמתי היום בגלריה. לזה הוספתי פוסט שפרסמתי בבלוג שלי שבו אברהם קורנפלד המוכר לכולנו מראיין אותי (!). ובכל זאת, אפילו שגם בכתבה וגם בפוסט נאמר לא מעט, תרשו לי להתעכב על נקודה אחת; או אם קצת להתחכם, על קצת יותר מ-700 נקודות...
אוסף של ג'אנק על המדרכה זה תמיד אירוע משמח. כשזה על הפינה של השדרה השניה ורחוב 11 – מדובר כבר בחגיגה. הצטרפתי לבחור ההודי שנבר בערימת המגזינים של פלייבוי וינטג'. הוא קצת התפדח כשראה אותי, תחב את המגזינים אל בין דפי ספר אמנות כלשהו והסתלק עם מעט השלל שהספיק ללקט. בשלב זה של היום טרם קראתי את תורתו של קארים ראשיד "Design your self" ומכיוון שכך, הרמתי קופסא נאה וצבעונית שהכילה מודל של ספינה להרכבה והמשכתי הביתה מאושרת. אילו קראתי הייתי יודעת ש: אסור לצבור חפצים.
