יובל סער

יש הרבה דברים שאפשר להגיד על עונת תערוכות הבוגרים שמסתיימת בימים אלו. את מה שהיה לי להגיד באופן רשמי אמרתי בכתבה שפרסמתי היום בגלריה. לזה הוספתי פוסט שפרסמתי בבלוג שלי שבו אברהם קורנפלד המוכר לכולנו מראיין אותי (!). ובכל זאת, אפילו שגם בכתבה וגם בפוסט נאמר לא מעט, תרשו לי להתעכב על נקודה אחת; או אם קצת להתחכם, על קצת יותר מ-700 נקודות…

אף שהמספרים בטבלה קצת משקרים (ובמיוחד בקטגורית הצורפות שבבצלאל ובסמינר, שכוללת גם את האופנה), אפשר לדבר על יותר מ-700 בוגרים שסיימו זה עתה לימודים של ארבע שנים וקיבלו תואר (זה המקום לציין שאלו המספרים שהתקבלו מבתי הספר השונים). זה המון, זה בלתי נתפס, וזה מבלי להזכיר את בוגרי חשיפה או תלתן ועוד מכללות שלא מלמדות 4 שנים ולא נותנות תואר. כך שנדמה לי שאף אחד לא יהיה מופתע אל מול השאלה האם אנחנו באמת צריכים 700 בוגרים כל שנה? האם השוק והתעשייה המקומית יכולה לקלוט 400 בוגרים של תקשורת חזותית כל שנה? 150 בעיצוב תעשייתי? (ביחד אגב זו עליה של כ-10 אחוז לעומת השנה שעברה). ומה עושים 50 בוגרים של עיצוב קרמי וזכוכית. ממה הם מתפרנסים?
אקדים ואומר שאני לא בטוח שיש לי מסקנה נחרצת בקשר לשאלות האלו, אבל אני אנסה בכל זאת להתעכב על כמה הבטים של הנתונים. אפשר כמובן להגיד שאם יש מי שלומד ואם יש מי שלמד אז כנראה שכן, יש מי שרוצה ללמוד ויש מי שמספק לו את האפשרות. אפשר גם להגיד שמבחינת תקשורת חזותית לדוגמה, ואפשר לראות את זה גם בתערוכות הבוגרים, כבר לא מדובר רק בפרינט המסורתי אלא שהבוגרים הטריים נדרשים לשלוט בתחומים כמו ברודקאסט או אינטראקטיב שפעם לא היו קיימים.

מצד שני אפשר לדבר על כך שבתי הספר מקבלים תקציב על כל סטודנט שמסיים 4 שנים, כך שאין להם מהבחינה הזו שום אינטרס להכשיל את הבוגרים שלהם. ואפשר לתהות מה עושים כל האנשים האלו. ונניח שכולם מוצאים עבודה בתחום העיצוב, כמה מהם נשארים לעבוד בתחום כעבור חמש שנים? 10? יותר? ומה המשכורת שהם מקבלים? מה האופק הכלכלי שהמקצוע הזה מספק להם. והאם משכורת היא הדבר הכי חשוב, או שהגשמה עצמית לא פחות חשובה.

ועוד נקודה: אף שברור לי שזו לא המטרה של מי שנרשם ללמוד עיצוב, מבחינתי כל מי שלמד ארבע שנים עיצוב, גם הוא עובד כיום בתחום אחר לחלוטין, אין לי ספק שמדובר בהשכלה רחבה ובלימוד של שיטות חשיבה שאפשר רק להרוויח מכך שיש לך את זה. הרי במה מדובר בסופו של דבר? ביצירתיות וברצון כזה או אחר להפוך דברים לטובים יותר, ליפים יותר.

אז כמו שאמרתי אין לי מסקנות ברורות. האינטואיציה אומרת לי שזה קצת מוגזם המספר הזה. מצד שני, מה אני באמת מבין בכוחות השוק, בדרישות של התעשייה ובמוטיבציה של הנרשמים. אני מנסה לחשוב אם הייתי צריך להירשם היום ללימודי עיצוב והייתי מכיר את הנתונים האלו, אם בכל זאת הייתי הולך ללמוד עיצוב.

אני חושב שכן.

☼ עוד מאת יובל סער ← זה לא נגמר