מרב שין בן־אלון

ציירת, כותבת, אוצרת ומרצה. בוגרת המחלקה לאמנות בבצלאל, מסיימת תואר שני בתכנית הבינתחומית באוניברסיטת תלž־אביב.

8 רשומות מאת מרב שין בן־אלון

מה בכלל הקשר בין עיצוב לסוד?

בשנים האחרונות אני מלמדת קורס ב'גורן', החוג לעיצוב במכללת עמק יזרעאל, שנקרא 'פיתוח קונספט לפרויקט גמר'. מטרת הקורס ללוות את הסטודנטים בגיבוש הנושא ותהליך המחקר כשלב הכנה לקראת העבודה על הפרויקט. הדבר שמייחד את פרויקט הגמר הוא העובדה שכאן, אולי לראשונה, נדרש/ת הסטודנט/ית לא רק לייצר תהליך עיצובי אלא גם […]

בית מנורה

הפוסט הזה התחיל בחושך. מן הסתם אין דרך אחרת לכתוב על אור. חיפשתי השראה עד שהערב ירד וכשעמדתי לצאת מהסטודיו עיני נפלו על רישום הילדות הזה שציירתי בגיל 5. שני שבילים הובילו אל הבית הממוקם גבוה והרחק בקצה הדף עד שראשו נגע בשמים. בית קטן עם גג אדום ושתי אדניות […]

חפצים חשובים

בחריץ, איפה שהיה אמור להיות המושב שלא היה, סידרתי את האוסף הראשון של החפצים החשובים שלי. גרתי אז בחדר עם שתי האחיות שלי והמושב של הכסא הלבן היה מרחב שהוא רק שלי. את הפריטים עצמם אני לא זוכרת אלא רק את חווית העונג שהרגשתי כשהייתי מסדרת אותם בקומפוזיציות חדשות. ככל […]

לשבור את הכוס

הם היו גבר ואשה צעירים בתחילת האהבה שלהם וערב אחד הם ישבו במסעדה ושתו יין והיא נעצה בו מבט ואמרה: 'שבור את הכוס'. הוא הביט בה מופתע ולא הסיר את העיניים שלו ממנה. 'למה?' הוא שאל, 'שבור את הכוס' היא אמרה, 'כי אני שברתי דברים יותר גדולים כדי להיות אתך […]

שקר בשקל

הלכתי במיוחד לחפש אותה. ידעתי שהיא צריכה להיות מזהב, להתכוונן על האצבע, עם אבן וורודה מבריקה ושתתאים לי ליד. אחרי שיטוט של יומיים בעיר, מצאתי אותה. הייתי בת שש. נסענו לבקר חברים בנתניה. לא זוכרת אותם, גם לא רוצה לזכור. היתה להם ילדה בגילי, אולי קצת יותר קטנה, ושיחקנו יחד. […]

פיקסו בדובר

דבר ראשון הוא היה גדול ודבר שני הוא היה אדום. או להיפך. מה שבטוח ששני הנתונים הללו סימנו עבורי את האפשרות לצאת למסע. פרטים טכניים אחרים לא העסיקו אותי כשקניתי אותו. רציתי שהוא יהפך לחלק ממני ובמובנים רבים הוא אכן הפך לסוג של בית. לא חסכתי בדברים שדחפתי לתוכו, יעילות […]

ללא כותרת

לקראת הסוף הוא כבר בקושי עמד על הרגליים. רגל אחת מבין השלוש התעקמה וגרמה לאי יציבות כללית שבעקבותיה הראש הגדול האפור נשמט קדימה. כדי לגרום לו לנוע היה צורך לסובב למספר שלוש ואז להנמיך, אבל אם להודות על האמת, גם כשהוא עוד היה בסדר היתה הרגשה שיש לו רק שני […]

הסטודיו הפתוח של האינסטגרם

בעבר הלא רחוק אנשים נהגו לצלם במכשיר שנקרא 'מצלמה'. למצלמה היתה מתג שעליו לחצו על מנת לצלם את הפריים הנבחר. אבל אי אפשר היה לראות בו־במקום מה צולם, ואקט 'החשיפה' של הדימוי היה חלק מתהליך הפיתוח שלו שנעשה בחדרי חדרים. באינטימיות המסוגרת של חדר החושך. המטרה היתה לשמור על הדימוי […]