30 רשומות מאת יעל פלג

מה השאלה

בשבוע שעבר פניתי אל מעצבות ומעצבים שאני מכירה ומעריכה, כאנשי מקצוע וכבני אדם, ושאלתי – "מה באת להביא לעולם?" (מבחינה מקצועית). כרגע הייתי מנסחת קצת אחרת את השאלה, פחות יומרנית ויותר מעשית, אבל זו השאלה ששלחתי בלהט הרגע. במידה ונדרשה הבהרה הוספתי – מה הדבר שחשוב לך להוסיף בעולם, לגרוע […]

חפץ מעבר

כבר הרבה זמן המדרכות ריקות. הרבה זה כמובן עניין יחסי, גם מדרכות, אבל אחרי שנים ארוכות של דיאלוג ער עם חפצי מעבר מזדמנים ברחוב, אני לא יכולה שלא להרגיש בשינוי. אולי זאת אני, שהתחלתי בחוסר ברירה לעשות מיקור חוץ לרהיטים, שיודעת שכבר אין מקום בבית ובזכרון של האייפון ומאמינה שחשוב […]

סליחות

אנחנו מצלמים דברים כדי לסלקם מתודעתנו. סיפורי הם אמצעי לעצימת עיניים. -קפקא  

Mobile First

ישבנו ודברנו על המרחק בין האייפון לפרק כף היד, על התנועה שתיאלץ האצבע לעשות ועל זה שאנחנו לא רוצים שתהיה מתוחה מדי ולא נעולה, וגם לא מכופפת קרוב מדי לפרק כף היד. בסופו של דבר הגענו למנח אצבע אופטימלי, אבל הגב. אוי הגב. חלקנו היינו מכופפים מדי, חלקנו – מתוחים. […]

הורה שיעמום

“מה עצוב יותר מילד עצוב? מי עצר את תנופתו? הילד משתעמם מפני שחדל להאמין בכוחה של האשליה. בבת אחת הוא פוסק ממשחקו.” (חלונות, ז’אן ברטראן פונטאליס, תרגום: אורית רוזן) לפני מספר ימים, לאחר שנרשמתי לניוזלטר בבלוג כלשהו, קבלתי הודעה בנוסח “תודה על הצטרפותך, בקרוב נשלח לך את הניוזלטר החודשי שלנו”. […]

עניין קליל כזה

תייר: את רוצה שאולי נבדוק במפה איפה אנחנו ממוקמים? תיירת: אבל בשביל לבדוק במפה אנחנו צריכים לדעת איפה אנחנו ממוקמים. (מאנגלית, מהיום בצהריים.) לא רחוק מאגמון אחד ניגשה אלינו אישה נעימת סבר והציעה פתאום: “תביאו לי את האייפון שלכם, אני אצלם אתכם.” אני, שהייתי לבושה נורא וממילא בלי בטריה בנייד […]

אפטר סדר

השנה היא 2056 ובחנויות הוינטג’ אבק מקורי הוא אחד המוצרים המבוקשים ביותר. לעומת האבק הסינתטי שנמכר במחירים נוחים ברשתות השיווק הגדולות, מחירו של האבק האורגינלי האיכותי והעשיר רק הולך ועולה בהתמדה. כבר שנים לא עולה על הדעת לקיים יום צילומים לסטיילינג ביתי ללא הנחת ערימות קטנות בפינות החדרים ופיזור עדין […]

למה את/ה מחייכ/ת?* (המדגם, ינואר 2013)

אולי ילדונת קטנה שמרוכזת כולה באכילת, נניח, גלידה, עד כדי שכחת כל שאר העולם. (מארק) סלפסטיק (לי-שי) האחיינים שלי, חמלה, אנושיות. (משה) כשאחייניקו איתי קורא לי בטעות סבתא. באופן כללי כל מה שהוא אומר. (עדי) כשאני רואה אותו והוא רואה אותי. נהיה חיוך כזה שמחלחל לכל תא ולכל נים. (דנה) […]

קנט רוגווסקי הופך דפים

כן, יש בה כנראה גם חומרים ממכרים, בסיגריה, אבל אני בטוחה שזה לא הדבר היחיד שהפך אותה למה שהיא. הרי לא חסרים חומרים ממכרים בעוד מקומות. תאמינו או לא, אבל תאמינו לי שהסיגריות הפכו לכזה להיט פשוט כי הן מדורות אישיות, מדורות טו-גו. להבעיר מדורה מדי ערב נהיה לא ממש […]

למה היום הראשון ללימודי עיצוב הוא למעשה, במקרה הטוב, היום השני ללימודי עיצוב

היום הראשון ללימודי עיצוב – א' כל אחד זוכר את יום לימודי העיצוב הראשון שלו, אבל לא כל אחד שוכח את יתר הדברים שקרו באותו יום, מה שמפריע לשים לב לכך שזה באמת היה יום הלימודים הראשון. לדוגמה: כשהיה בן 6, באותו אחר צהריים סתווי בשנות השישים המאוחרות, אחרי שקפץ […]

רשימת המתנה

בראשית היו מגזינים. אחר כך בנו סביבם חדרי המתנה והמגזינים נותרו בערימה זנוחה, אנדרטת נייר לחרדה מפני הריק. אחר כך הצטרפו כסאות מרופדים יותר או פחות, מיני מזרקה מפכה בתוך עציץ וקירות עליהם נחות רפרודוקציות על נייר מבריק מדי (מונה, מאנה וכל היתר, ברירת המחדל המוכרת של המסגרות התועות). לא […]

מה עובר על בילי

האגדה מספרת על חבילת דיסקטים של 720 קילובייט ששכנה בתוך שידה קטנה. שאלו את השידה, "שידה, שידה, הדיסקטים האלה סתם תופסים מקום. לא הגיע הזמן להשליכם?" כחכחה השידה במגירותיה והשיבה "במגירה העליונה יש לי דיסקטים, באמצעית דיסקים ובתחתונה יש לי ערימה של דיסק-אונ-קי-ים של 32mb. אולי נדמה לכם שאני שומרת […]

סימני דרך

דרך חיים בר-לב, אמצע הקיץ, 2012. חמישה לוחות, על כל אחד מהם משורטטת האות אל"ף. מסביב – אחר צהריים כרגיל. תערוכות גמר מנמנמות, אנשים מתאדים, מכוניות וירח מלא מתחיל לבצבץ בשמיים. לא זכור לי שטיזר כזה או אחר על שלט חוצות עורר סקרנות באופן הזה. פרויקט גמר נועז? מסר מחייזרים? […]

שיפור בגרויות

"בימי קדם, הטובים שבאנשים למדו כדי להיות נכונים, לא כדי להיות משכילים" (ספר הטאו, תרגם ניסים אמון, הוצאה "Tao's" ו"אבן חושן") אחת לכמה זמן, בדרך כלל בתקופה שאחרי ה"בגרויות" (מבחני כניסה לעולם ה"מבוגרים"), אני מבחינה ברחוב בספרים ובחוברות, בדרך כלל בערימות. הספרים שליוו את הנערים והנערות והכינו אותם למבחן החשוב, מושלכים […]

איי הבנה

מה שטוב בשירה רדי מייד זה שהיא מגיעה עם ניקוד בילט אין (מתוך כרך 5 "גאוגרפיה-דרמה", אנציקלופדיה מכלל, הוצאת יבנה, 1972)

תחתונים של בחורה

 זה לא נכון שאין אביב בארץ. הוא פשוט מסתתר מאחורי מסך עשן סמיך. עונת המעבר המבדילה בין אדמה רטובה לחול ים לוהט, זמן התעוררות הטבע מהחורף, זמן התחדשות, עונת היקסמות האדם מסביבתו, מעצמו, מאחרים ואחרות – לגמרי נוכחת כאן, אלא שקשה להבחין בה. הפרשנות הויזואלית שצימדנו דווקא לאביב, העונה האחראית על […]