צילה לוי

התחלתי בפרוזה, עברתי לתסריטאות (בוגרת המגמה באוניברסיטת תל-אביב), אחר כך מחזאות ועכשיו הכל ביחד. בחורה אופטמית עם גישה חיובית לחיים, איכשהו כל מה שאני כותבת יוצא קצת אפל ומדכא, אולי פרויד היה אומר על זה משהו.

7 רשומות מאת צילה לוי

סוף שבוע עם אמא

"מה דעתך על השם ווֶלווַלה לבן? הפירוש של זה זה זאב, אפשר זאב, על שם דוד של אמא שלי. מהצד של שֶרשֶבסקי. גם שרשבסקי זה שם מאוד יפה, מה דעתך על שרשבסקי? אף פעם לא הבנתי מה המשמעות של השם הזה, יש וַרשבסקי, שזה אומר "יליד וורשה", אבל אין מקום […]

להתראות ניו יורק, שלום מולדת

מיליונים הפליגו בספינות ונשימתם נעתקה כשקו הרקיע של ניו יורק ביצבץ באופק. אם היית בת כפר מהונגריה, או נער מדרום איטליה או אירנלד לפני מאה שנה, דבר לא יכול היה להכין אותך לעיר שבה בניינים מתנשאים עד הרקיע ועגלות נוסעות ללא סוסים. אחר כך בא הנסיון להתרגל לדרוך על האספלט, […]

צלילים כמו מים

מילים לחשוב ומילים לתאר, מילים לבנות ומילים לפרק, מילים לספר מעשיות, מילים רבות ואות ואות כדי להפיח בסופן רגשות בתבניות. רק צלילים אין לי, כמו מים, לחמוק ולהרוות. פעם, עת הייתי ילדה צרובת שמש, הייתי שמה פעמיי שלוש פעמים בשבוע למגדל הצריחים שלא היה גבוה במיוחד וצבעו אך מעט בהיר […]

עוד מעשה בשלושה אגוזים

התגלגלת למפתן ביתי יחד עם עלי הסתיו ומזוודה בידך, ובה שלושה אגוזים ובהם שלושה סודות ורזים, כך אמרת. האחד גודלו כשל אפונה, השני גודלו כבֵּיצה והאגוז השלישי גדול כמו אשכולית, ואמרת לי ״היה מי שיפתור את סודם אין כמותו מאושר בעולם". חלפו הימים, חלפו מנגינות ומילים, אני הכנתי לך תה […]

שלושה ימים של אור

ביום שלישי אריק איינשטיין מת. אריק איינשטיין זה הזמר ששר את השיר שפעם הקראתי לך "בתוך התפוז ילד ישן, ילד ישן". כולם בישראל היו מאוד עצובים ורציתי להיות עצובה איתם, כדי להרגיש פחות לבד. יצא שדווקא את אותו היום ביליתי עם חבורה של אמנים אירים. אירים אלה אנשים מאירלנד, אירנלד […]

חפצים

אני חולצת מגפיים על סף הדלת, תולה מפתחות על הוו. בסלון שתי ספות, האחת של שניים והשניה של שלושה מושבים, הן נושקות זו לזו בזווית ישרה, מולן טלויזיה על שולחן של איקאה ומעליה תמונה. סכו״ם מונח במגירה, כוסות וצלחות מסודרות בארון, הבגדים מקופלים ווילונות תלויים על חלון. היה זה מזמן, […]

שביר

הכל שביר. כוס התה שעל שולחני, החלון אליו מושרות פניי, המחשב עליו אני מקלידה, הכסא, רגליו, רגליי, ידיי, אני, אהובתי המנמנת לה כעת במיטה, אהבתי. מה אם אקום ובאבחת יד מקרית אפיל את הכוס על הרצפה והיא תתרסק לחתיכות, תהפוך לרסיסים ואבק וכל שייוותר ממנה יהיה רק גלעד לדבר שפעם […]