אבל עם חוגה וצליל חיוג! מבית היוצר של Maywa Denki היפנים אשר מממנים את הפעילויות האמנותיות והפרפורמטיביות שלהם באמצעות פיתוח ומכירה של צעצועים ומוצרים אינטראקטיביים. שעון היד הזה לא מציג את השעה באמצעות תצוגה דיגיטלית או אנלוגית, אלא דרך ממשק מיושן להפליא – בכדי לברר מה השעה צריך לחייג "177" לשעון הדובר היפני (המקבילה של ראומה אלדר, אני מניחה) ולשמוע מה השעה המדויקת. למי שלא מסתפק בשילוב המוחץ של חוגה ידנית ושעון דובר, ניתן גם להשתמש בשעון היד כשעון מעורר. הצלצול של השעון המעורר נשמע כמובן כמו צלצול של טלפון חוגה נייח (הדבר הצורם ההוא לפני הרינגטון).
אני מאוד אוהבת את האובייקט הזה שמדגים כיצד ניתן לפרק ולבנות מחדש חוויות משתמש שגרתיות, תוך שימוש בהומור, ולהביא את ערכי השימושיות והיעילות עד לאבסורד. אפשר להתייחס למוצר כזה כמו לעוד גאדג'ט משעשע ומיותר לחלוטין. אני מעדיפה לחשוב עליו כעל הזדמנות להפוך את הדברים ה"שקופים" בחיים לנוכחים במידה כזו שהם מאלצים אותנו לשים אליהם לב ולבחון אותם מחדש.
ולסיום, אסוציאציה נוספת בנוגע לשעון הדובר – כשלמדתי טיפוגרפיה בבצלאל אני זוכרת שהמרצה נהגה להשוות בחירות קוליות כמו טון וסגנון דיבור לבחירה בין פונטים בעלי אופי שונה. את הקשר בין קול למילה היא הדגימה דרך דפי זהב והשעון הדובר: כאשר מעצבים מדריך של דפי זהב רצוי לבחור בפונט טקסט קריא ומזוהה ולא בפונט כותרות מסוגנן או בפונט משובש ומקוטע שבוחן את עצם הקריאות. ממש כמו שלתפקיד "השעון הדובר" נבחר מישהו עם הגייה מושלמת וברורה ולא במישהו שמושך את המילים, לועס מסטיק תוך כדי, לוחש או מדבר בסלנג.
לא נותר אלא לברר אם בזק מציעים עדיין שירות של שעון דובר. מעניין אם השעון הוא רק בעברית. עדכונים בהמשך.
בטח שיש עוד את השעון הדובר ויש גם את שירות היקיצה. שאגב, הוא שירות לא זול!
זה שעון מהמם. הייתי מתה לאחד כזה. יש לי שעון של עיוורים שאומר את השעה כשלוחצים עליו בטון של ראומה. בעברית. יש לו סטייל. אולי אצלם ואעלה. היה לי באוסף גם שעון שהולך בניגוד לכיוון השעון וגם שעון עם אותיות בעברית. עוד בשנת 87'.
אני מאוד מסכימה עם היכולת לקחת שקופים ולנכח אותם. זה מקסים. וזה גם נכון לגבי אנשים, רק ששם יש שאלה מורכבת יותר על איך מייצרים תהליך ההנכחה.
גם אני לא הייתי מתנגד לשעון המבריק הזה. קונספט פשוט מבריק.
משהו אחר שתמיד רציתי שיהיה לי – שעון מעורר שיש בסרט "Groundhog Day". במקום הצילצול המעצבן, מתעוררים עם הרדיו על תחנת המוסיקה האהובה עליך, כך אפשר כל יום לקום עם צלילים אחרים.
אולי הגיע הזמן שאקנה לי כזה…