אותי הדימוי קצת מטריד. טוב, לא קצת. מטריד. (הכי לבן, הכי שחור, הכי לבושה, הכי חשופים, בורחת, רודפים, אור צללים, אני, האחר, יחידה, רבים, אשה, גברים) מה שלא אומר בכלל שלא מדובר בדימוי מעניין ביותר ואפילו אסתטי. אבל לא הייתי מרחיקה לומר שהוא מרהיב ביופיו ובמהותו. הייתי יושבת וחושבת עליו.
ועוד נקודה למחשבה: למה זה כל כך מתבקש להשוות את הפריים הזה לקליפ של נערה לבנה אחרת מוקפת בחיות ושאר איומים? (מעבר לדמיון הוויזואלי של קומפוזיציה ותאורה)
מבין אני את נקודת המבט שלך, שסביר להניח שקולה משלי. אני עוסק בצילום בעצמי ומכיר את שי מעולם האופנה בעיקר וכל המצב התודעתי שלי ספוג במימי ההגדרות הרווחות בעולם זה. אני רואה בתוך עיגול האור הצנוע כביכול צלם שמכיר את הכללים אך יודע לשבור אותם בצורה הכי קולעת שניתן. ובאשר למהות נדיר להצליח להשחיל בתוך המסר האופנתי הבולט לעין רגש מעולמו המאד אישי של הצלם. רגש הפועל לטעמי בצורה מיידית ולי אישית לחוש התפעמות.
סליחה אם יצא לי קצת תוקפני…
הצילום הוא אכן יפה ומרשים עם קומפוזיציה ותאורה מעניינים.
הבעיה עם עולם האופנה זה שהוא מתגלגל בנאיביות מעושה למחוזות כאלה:
[img]http://room404.net/wp-content/uploads/2007/05/bar-refaeli-irit-catalog.jpg[/img]
והשאלה היא תמיד אם אנחנו משקפים מציאות או מייצרים אותה.
אני חושב שהפריים שהצגת כאן לא נוטה לשקף את הצד היפה והאישי שבעולם האופנה. לטעמי, זוהי קלישאת אופנה ואם לדייק קלישאת אופנה ישראלית, שנעשתה בטעם רע ובהתאמה מובהקת לרמת התעשייה בארץ. (מאז נפילת 360 היחסית מוצלח הכל רק נקרס ונסגר).
כמו כן, אני לא מתפעל מאיכות התאורה בפריים, אלא כמו שאמרתי, דווקא על היכולת כביכול לצלם בעיגול אור ועדיין להוציא את זה 'נכון'. יצירת ויזואל טובה בעיני ובמיוחד אופנה חייבת להיות מיידית, ויש משהו מאד מיידי בתמונה- אתה מסתכל וזה מכה ונכנס פנימה. העובדה שיש לזה גם ערך מוסף וזה מסוגל לעורר מחשבה זה עוד בונוס.
הקליפ אדיר. לגבי הפריים – הוא חזק, זה בלי ספק. השאלה שלי האם יצא בסופו של דבר (ברור לי שזו לא כוונת המשורר) פריים גזעני.
כי אם אני מנסה לרדת למסר של הפריים אני אומר: אוקיי, הבחורה רצה והנשק שלה הוא היופי, הביגוד, האופנה והיא שוות ערך לבחורים שהנשק שלהם הוא נעלי ריצה ושרירים.
אז אם ככה, למה הם שחורים? כי שחורים הם רק שרירים? (ואז הפריים גזעני) או כי שחורים הם אצנים טובים יותר מלבנים ואז זו עובדה, ואין פה הפחתה בערך האדם השחור והפריים לא גזעני?
אשמח לשמוע את שי על סוגייה זו.
♥
קצת מתבקש, אבל הנה:
http://www.youtube.com/watch?v=MAPg29FDOws
זה חזק ביותר!
ומאיר, גם הקליפ חזק ביותר, איזה יופי. היא אשכרה רוכבת עם פנס על הגב.
פריים מרהיב ביופיו ובמהותו.
אותי הדימוי קצת מטריד. טוב, לא קצת. מטריד. (הכי לבן, הכי שחור, הכי לבושה, הכי חשופים, בורחת, רודפים, אור צללים, אני, האחר, יחידה, רבים, אשה, גברים) מה שלא אומר בכלל שלא מדובר בדימוי מעניין ביותר ואפילו אסתטי. אבל לא הייתי מרחיקה לומר שהוא מרהיב ביופיו ובמהותו. הייתי יושבת וחושבת עליו.
ועוד נקודה למחשבה: למה זה כל כך מתבקש להשוות את הפריים הזה לקליפ של נערה לבנה אחרת מוקפת בחיות ושאר איומים? (מעבר לדמיון הוויזואלי של קומפוזיציה ותאורה)
מבין אני את נקודת המבט שלך, שסביר להניח שקולה משלי. אני עוסק בצילום בעצמי ומכיר את שי מעולם האופנה בעיקר וכל המצב התודעתי שלי ספוג במימי ההגדרות הרווחות בעולם זה. אני רואה בתוך עיגול האור הצנוע כביכול צלם שמכיר את הכללים אך יודע לשבור אותם בצורה הכי קולעת שניתן. ובאשר למהות נדיר להצליח להשחיל בתוך המסר האופנתי הבולט לעין רגש מעולמו המאד אישי של הצלם. רגש הפועל לטעמי בצורה מיידית ולי אישית לחוש התפעמות.
סליחה אם יצא לי קצת תוקפני…
הצילום הוא אכן יפה ומרשים עם קומפוזיציה ותאורה מעניינים.
הבעיה עם עולם האופנה זה שהוא מתגלגל בנאיביות מעושה למחוזות כאלה:
[img]http://room404.net/wp-content/uploads/2007/05/bar-refaeli-irit-catalog.jpg[/img]
והשאלה היא תמיד אם אנחנו משקפים מציאות או מייצרים אותה.
אני חושב שהפריים שהצגת כאן לא נוטה לשקף את הצד היפה והאישי שבעולם האופנה. לטעמי, זוהי קלישאת אופנה ואם לדייק קלישאת אופנה ישראלית, שנעשתה בטעם רע ובהתאמה מובהקת לרמת התעשייה בארץ. (מאז נפילת 360 היחסית מוצלח הכל רק נקרס ונסגר).
כמו כן, אני לא מתפעל מאיכות התאורה בפריים, אלא כמו שאמרתי, דווקא על היכולת כביכול לצלם בעיגול אור ועדיין להוציא את זה 'נכון'. יצירת ויזואל טובה בעיני ובמיוחד אופנה חייבת להיות מיידית, ויש משהו מאד מיידי בתמונה- אתה מסתכל וזה מכה ונכנס פנימה. העובדה שיש לזה גם ערך מוסף וזה מסוגל לעורר מחשבה זה עוד בונוס.
ובאשר לשאלה האחרונה שלך שבה נתקלתי רק כעת. אני מבין מהטון שאחד מהם הוא עדיף בעינייך?
מבחינתי יש מקום לכל אחד מהם.
הקליפ אדיר. לגבי הפריים – הוא חזק, זה בלי ספק. השאלה שלי האם יצא בסופו של דבר (ברור לי שזו לא כוונת המשורר) פריים גזעני.
כי אם אני מנסה לרדת למסר של הפריים אני אומר: אוקיי, הבחורה רצה והנשק שלה הוא היופי, הביגוד, האופנה והיא שוות ערך לבחורים שהנשק שלהם הוא נעלי ריצה ושרירים.
אז אם ככה, למה הם שחורים? כי שחורים הם רק שרירים? (ואז הפריים גזעני) או כי שחורים הם אצנים טובים יותר מלבנים ואז זו עובדה, ואין פה הפחתה בערך האדם השחור והפריים לא גזעני?
אשמח לשמוע את שי על סוגייה זו.