סטניסלב ידע שכלי הרכב שלו שברירי ומיושן ושהמפגש עם הקרקע הטרשית יהיה הרסני. הוא חשב על הבית, על שנות המסע הארוכות, על מה שקרה ומה שכבר לא יקרה ועצם את עיניו.
איציק רנרט
ללא כותרת (סטניסלב), 2015
- תגובות
-
+
תרמו לאנטייטלד
חמשת התורמים האחרונים:
-
אבנר פינצ׳ובר
♥
24.02.2016
-
אילן כרמי
23.11.2015
-
רונית מירסקי
10.07.2015
-
אבנר פינצ'ובר
05.07.2015
-
גילי וטלי נתנזון ♥
02.02.2014
אנטייטלד מצליח להתקיים אך ורק בזכות תרומות צנועות של אנשים נדיבים.
+ לעמוד התרומות עם רשימת התורמים המלאה
הוסיפו את עצמכם עכשיו לרשימה ותרמו כאן: -
אבנר פינצ׳ובר
-
חפשו באנטייטלד
נסו את מנוע החיפוש המשופר של אנטייטלד
או חפשו לפי נושאים -
אנטייטלד בפייסבוק
מקסים
תודה, אור
אני רק אשים כאן מחשבה שכתבתי לפייסבוק אנטייטלד בעקבות כמה מעבודותיך האחרונות:
הרבה מן העבודות של איציק כוללות דימוי וטקסט קצר בן שניים–שלושה משפטים, למשל:
bit.ly/jpstilton
bit.ly/musaonthebeach
bit.ly/bernardbored
bit.ly/aureliarelationships
האם העבודה היא איור לטקסט? הטקסט מאייר את העבודה? או שאולי בכלל אין כאן קשר לאיור?
ועוד אוסיף, יותר באופן אישי, שלמרות איזו זרות שמאפיינת אותן, דמויותיך מעוררות אצלי כמעט תמיד אמפתיה.
תודה אבנר, אני שמח שהן מעוררות אמפתיה. לדעתי הן נראות , מתחת לפניהן הקפואות, מבולבלות ומוטרדות, כך שהאמפתיה במקומה.
לגבי היחסים בין הדימוי לטקסט או הטקסט לדימוי- אני נהנה מהמשחק:-)