תגית: תהליך
אברהם קורנפלד and טליה זליגמן
היום הראשון
אברהם: טליוש טליה: אני בדיוק כותבת לך מייל סנד. מתי יש לך זמן לצ'ט? אברהם: עכשיו טליה: אז יאללה - אברהם: היר ווי גו נו, מה עם שם לאתר שלנו? טליה: אוף, זה השלב הכי קשה.
יעל פלג
למה היום הראשון ללימודי עיצוב הוא למעשה, במקרה הטוב, היום השני ללימודי עיצוב
היום הראשון ללימודי עיצוב – א' כל אחד זוכר את יום לימודי העיצוב הראשון שלו, אבל לא כל אחד שוכח את יתר הדברים שקרו באותו יום, מה שמפריע לשים לב לכך שזה באמת היה יום הלימודים הראשון. לדוגמה: כשהיה בן 6, באותו אחר צהריים סתווי בשנות השישים המאוחרות, אחרי שקפץ […]
מירב פרץ and עופר כהנא
היום הראשון
עפר - יאללה, איך מתחילים?
מירב - חשבתי לחזור לנקודת ההתחלה. סיפרת לי שכבר ביום הראשון ללימודים בבצלאל היית ביקורתי ומלא ספקות.
אנטייטלד מארח את תומר אפלבאום
מושון זר אביב
מושון, אולי תנחה את פרויקט הגמר שלי?
את פרויקט הגמר שלי בבצלאל הגשתי בקיץ 2002. מאז יצא לי לחשוב עליו לא מעט וכמו כל פרויקט שלי עמדתי ביחס אליו השתנתה כמה פעמים. שיחות ארוכות בתהליך הנחיית פרויקטי הגמר של עדי, תום, אסף ודורון בשנקר השנה החזירו אותי לחווית העבודה על פרויקט הגמר ולתהיה, איך היה מושון מודל […]
ניר טובר
חמישה דברים שלמדתי בבית־ספר לעיצוב
תערוכות הבוגרים של בתי־הספר לעיצוב עכשיו בעיצומן. אני לא מאמין שעברו כבר שנתיים מאז התערוכה שלי. אולי בעצם אני לא מאמין שעברו רק שנתיים מאז התערוכה; להגות את שתי המילים האלה עדיין מעלה לי את קצב פעימות הלב, ומקשה קצת על הנשימה.
אנטייטלד מארח את מירי דהאן
U&lc
חדר העבודה שלי במרתף אמור להתרוקן מתכולתו. אני מנסה לצמצם את הקהל ששוכן על כל מדף ממדפיו ובתוך כל מגירה ממגירותיו. הקהל הזה אמור להתמקם בנוחיות במשכן חדש – קטן בהרבה. שאלה אחת עולה שוב ושוב – מה מתוך כל זה עדיין רלוונטי לי, כמעצבת, היום? בשנות השלושים שלי רציתי […]
אמיתי גלעד
בגרות בגירוד
השבוע לרגל מסיבת פרידה מחבר, יזמתי משימה יצירתית קטנה לקבוצה של חברינו המשותפים. התרגיל היה להציע תרגום הומוריסטי חלופי לקטע דיאלוג קצרצר שבחרתי מתוך סרט, כשבסוף לקחתי את כל הדיאלוגים המומצאים וחיברתי אותם לקטע אחד ארוך בו קטע הוידאו חוזר על עצמו והדיאלוגים משתנים בתרגום. נשמע קליל, מתברר שלאו דווקא. […]
מירב פרץ
מחלף ענק עוקף את אזור התעשייה מימין
עיצוב תעשייתי היא כותרת שזקוקה לניעור רציני. זה כנראה התחום היחיד בעיצוב שמגדיר את עצמו לפי המקום שבו הוא מתבצע. אפשר להבין כמה זה מוזר אם חושבים למשל מה היה קורה אם "עיצוב אופנה" היה נקרא "עיצוב מתפרה". לפני שבועיים קיימנו ערב מרצים במחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר וסיימנו אותו עם […]
שפרה קורנפלד
לחם
זה התחיל ממדבקת מחיר של 19.80 שגיליתי כשהגעתי הביתה על כיכר הלחם־שחור־אחיד־פרוס שקניתי בהיסח הדעת. זה כל־כך עצבן אותי שהחלטתי לשלוף את הידע המשפחתי בכל הנוגע לבצק והתחלתי ללוש. הידע המשפחתי: אבא שלי אופה חלות בכל שישי, הוא שיכלל את הצמה הבסיסית למבנה רב קומות של צמה מעל צמה מעל צמה. כמו הכיכרות העצומים שמגישים בבר-מצוות, רק מחיטה מלאה. (הוא גם רב אמן של פנקייקס ואי אפשר לומר שזה לא סוג של לחם.) אמא שלי אופה לחם כמעט כל יום (ולאחרונה מבשלת גם בירה – עוד גוון של דגנים תוססים.) יש טריק קטן ומוצלח שקרוי על שמה...
אנטייטלד מארח את חמוטל לקט
המעוז האחרון של המעצב
בשיחת סקייפ רגילה למדי עם חבר ללימודים וקולגה, גלשנו פתאום לדבר על ענייני פונטים, בריאת אותיות, מכירת גופנים וכדומה. בשיחה התעוררה בנו השאלה, מה יכול להסביר את תופעת עליית ההתעניינות בגופנים וטיפוגרפיה, במעצבי פונטים ומקום עבודתם, באותיות עבריות עתיקות וגם בהמצאות חדשות, בשילובן המעניין בכל מדיה אפשרית..או איך חזרה הטיפוגרפיה […]
אברהם קורנפלד
מתלת־ממד לדו־ממד ובחזרה
יותר ויותר דימויים דו־ממדיים מקיפים אותנו מכל עבר. את הגירויים הוויזואליים שלנו אנחנו חווים בעיקר דרך אמצעי תיווך של מדיות משטיחות – טלוויזיה, עיתון, אינטרנט וכו' – המשעתקות את העולם שלנו ואת העצמים שבו. לפני המצאת הצילום ראו העיניים שלנו את העולם הממשי שקיים סביבנו; היום מוצרים מתחבאים בתוך אריזות אטומות כשעל גבם דימוי של המוצר שאמור לצפות לנו בפנים. פעם עוד היה חלון שקוף על האריזה של הבמבה והיום יש תמונה של במבות. נראה שאם האריזה של המוצר נראית טוב, חשוב לנו פחות המראה של הדבר האמיתי, משום שהוא ממילא ייעלם תכף בתוך הבטן שלנו. לפעמים קל לשכוח שזו לא מקטרת, וזה רק הולך ומסתבך...
יותם הדר
pay per greyscale – מנגנון הפרסום של מגזין דוט-דוט-דוט
דוט-דוט-דוט (ויקיפדיה / אתר רשמי) היה מגזין הולנדי/אמריקאי לענייני "אמנות-עיצוב-מוזיקה-שפה-ספרות-ארכיטקטורה" שיצא לאור בין 2000 ל-2010, לאורך 20 גליונות. מקימיו היו המעצבים הגרפיים סטיוארט ביילי ופיטר בילאק. בנוף מגזיני הכרומו המוכרים של עולם העיצוב, ד-ד-ד היה נטע זר אוונגרדיסטי; בפורמט צנוע וחסכוני, טקסטואלי וחף מצבע לרוב אורכו, בעל עיצוב בסיסי וגס […]
