בשנת 1970 עלה וירד מבימת הקאמרי המחזה הפרובוקטיבי "מלכת אמבטיה" מאת חנוך לוין. לאחר הורדת המחזה עקב מחאה ציבורית ותקשורתית וגל ביקורות חריגות בחריפותן, הוצא תקליט ובו שירי המחזה. דוד טרטקובר, אז מעצב צעיר בן 26, היה אמון על עיצוב עטיפת התקליט, והפתרון אותו הציע, היה חריג ופרובוקטיבי כמו המחזה עצמו; על עטיפת התקליט, שחור על־גבי לבן־עיתון, משוכפלת מקצה לקצה ביקורת מטילת רפש אודות המחזה, אשר פורסמה ב"מעריב" באותה תקופה, וכך היא מסתיימת:
"הראיתם אי פעם כיצד מלמדים לקח כלבלב שעשה צרכיו בסלון? נוטלים את ראשו וטובלים אותו יפה יפה במעשה־אחוריו. כל כלב אינטליגנטי יבין את הרמז. אשרי מי שיאחז בציצית ראשו של המחבר וישקיעו בתוך אותה ערמה – כדי שיבין כי למען הטלת פרש יעד האדם מוסדות סניטריים ולא במה ציבורית."
הפתרון של טרטקובר לעיצוב העטיפה היה, לדעתי, מהפכני מכמה סיבות. מעבר לאספקט הוויזואלי, שכלל טיפוגרפיה גסה ומיידית כמעט עשור לפני מהפיכת הפּאנק, ומעבר להברקה של שימוש באותן מילים שהיו אמורות להניא את הקהל מלצפות במחזה, לגרום לו להתעניין בתקליט, בחן טרטקובר את מקומו ותפקידו הקלאסי של המעצב הגרפי. בניגוד למרכיבים הטיפוסיים שעומדים לרשות המעצב – צבע, צורה, קומפוזיציה וכו', בחר טרטקובר להתעסק בתוכן עצמו. לא אז ובטח שלא היום זה טריוויאלי שמעצב יביע עמדה, יציע, יתערב ויקבע את התוכן המופיע בחזית האובייקט אותו הוא נדרש לעצב. טרטקובר כנראה הבין שלא יוכל להיות דימוי חזק מספיק שיוכל לייצג את מקרה המחזה הפרובוקטיבי והמחאה שגרר. כי בעצם הפעולה עצמה, של מעצב היושב בניחותא מעל שולחן עבודה ומנסה להתאים צבעים או לאזן קומפוזיציה יש דיסוננס גמור אל מול מהות המחזה.
גישתו המעורה, המעורבת, הביקורתית והפוליטית של טרטקובר בעיצוב העטיפה של "מלכת אמבטיה" תחזור ותהווה עוגן בעשורים הבאים של פועלו כמעצב גרפי וכאמן כרזות פוליטיות.
☼ עוד מאת יותם הדר ← כרזה למוזיאון ואן-אבה, איינדהובן
יאן ואן-טורן (1971)
מעניין! רוצה עוד (אולי סדרת פוסטים?)
תודה :)
ולגבי המשך הסדרה – זו פחות או יותר התכנית
תודה! ממש מעניין.
מאיר עיניים וכיף לקרוא
מצויין! אשמח לקרוא את הפרקים הבאים בסדרה.
אבנר, עילי, מושון — תודה!
אני קיבלתי מטרטה דיסק חתום כזה במתנה! :) בימים הרחוקים שעבדתי אצלו…
היי,
אחלה פוסט,
תודה רבה.
יהיה בסדר גמור :)
כתבת יפה על עבודה חשובה.
תודה רבה,
ירון וטרי :)