אפשר לכתוב על זה דוקטורט, אבל צריך יהיה לחלק לקוראים המלומדים שקיות הקאה.
זו הכלאה לא קדושה בין פרסומת ל"סרט תיעודי" (documercial), זה אימפריאליזם תרבותי יהיר, חסר בושה ואידיוטי. סרט אונס. אני לא מצליח לכתוב על זה משהו רהוט ומלומד. זה פשוט מעצבן אותי. גס ואלים מכדי להתעלם מזה, מגעיל מכדי להתייחס לזה בכובד ראש.
תראו לאן הולך עולם הפרסום, תשבעו באמא שלכם שאתם לא תשתתפו בשום דבר שדומה לזה, תסבירו לקולגות שלכם או לתלמידים שלכם או לילדים שלכם איך התרבות שהם חיים בה שוקעת לשפל עמוק עוד יותר ואל תתפלאו בפעם הבאה שאתם שומעים על עוד זמר מפורסם שחזר בתשובה.
http://youtu.be/02Wl2auPUL4
היי אורית. זה לא פשוט להסביר למישהי שיש בעיה כשהיא לא רואה אחת. אני מדמיין רופא ריאות לפני חמישים שנה אחרי שהבין פתאום מה עושות הסיגריות לאנשים סביבו, כשהחבר הטוב שלו מהקולג' אומר לו: "סיגריה אחת, ביג פאקינג דיל".
אני שותף לעמדה של עוד כמה אנשים, שהפרסום הוא זיהום מנטלי, ואני מקווה שיגיע זמן שיכירו בו ככזה ויגבילו את ההרשאה הגורפת שהוא קיבל להידחף לנו לתודעה בכל הזדמנות. הפרסומת הספציפית הזו עיצבנה אותי במיוחד בגלל ההתחפשות שלה לסרט תיעודי, בגלל הכאילו-מדעיות שלה, בגלל שברור שהדבר היחיד שמעניין בה נמצא באופן הנלעג שבו מוצגים ה"ילידים" עם תלבושות החג שלהם, העוויות הפנים ואי הידיעה איך להחזיק ג'אנק פוד. הסרט הזה גם מציג שוב ומאשרר את יחסי הכוח המעוותים בין אמריקה לעולם השלישי שבו לתאגיד ענק שמוכר רעל יש כוח וכסף לעשות צחוק מאנשים שחיים "מחוץ לגריד" כמו שאחד הדוברים שם התנסח. אז כמובן שאי אפשר להאשים פרסומת אחת בכל תחלואי העולם, אבל אפשר לראות דרכה כמה מהתופעות היותר נפסדות.
תהיה בטוח שאני מאמינה שסיגריות רבות עושות נזק לריאות. אבל בהשוואה הזו – הסיגריה הספציפית הזו אינה שונה מהרבה סיגריות אחרות.
.
אני לא רואה את הילידים מוצגים באופן נלעג. זה שהם לבושים בבגדי החג שלהם לא שם אותם ללעג – אלא רק בעיני מי שחושב כך. כנ"ל אופן החזקת הבורגר. זה שם אותם ללעג רק בפני אנשים שחושבים שזה נלעג שהם לא יודעים להחזיק בורגר. אני לא חושבת שתלבושות שונות משלי וחוסר הידיעה איך מחזיקים בורגר (שניהם דברים שגם אני שותפה להם בעצמי) הן סיבות ללעג.
.
אני לא רואה שם לעג, כי אני לא חושבת שהעובדות שמציגות את האנשים השונים הן סיבה ללעג.
.
לדעתי אנשים שרואים שם לעג בעצם מסכימים עם העובדה שתלבושות חג או חוסר הידיעה איך להתמודד עם בורגר – הן סיבות לגיטימיות ללעג.
אני חושבת על כך כמו על מישהו מהמערב שהולך לשבטים מרוחקים וטועם בפעם הראשונה את המאכלים המוזרים שלהם. אפילו היה לי מעניין לראות איך אנשים מתמודדים עם הבורגר בפעם הראשונה.
אני לא חושבת שהעובדה שאני לא רואה את הלעג עושה אותי בורה בהלכי העולם, כמו אותו דוקטור משנות ה-50. אולי האמת בעיני המסתכל? (להבדיל מנזק הסיגריות)
–> נחתכה לי הפסקא האחרונה:
.
אני לא חושבת שהעובדה שאני לא רואה את הלעג עושה אותי בורה בהלכי העולם, כמו אותו דוקטור משנות ה-50. אולי האמת בעיני המסתכל? (להבדיל מנזק הסיגריות המוכח מדעית)
ולגבי האונס – מדוע לא ערכו את מבחן הטעימה באמצע ניו-יורק? מפני ששם אין בתולי וופר או ביג מק, ואי אפשר לסמוך על טעמם של אלה שכבר אכלו מאות קציצות נבולות שכאלה, הם כבר שטופי מוח ולשון. טעמו של דייג תיאלנדי שמעדיף בשר של כלב ים נחשב יותר ורק בגלל שהוא לא באמת מבין את המשחק הטפשי שהוא נקלע אליו. התמימות שלו נגנבת ונמכרת בחזרה לאמריקאים שחוש ההומור וחוש הטעם שלהם הושחתו.
מהמילון:
אונס
(ז') כפייה, הכרחה, מעשה שנעשה לאדם בעל-כורחו, אילוץ, השגה בכוח; תקיפה מינית, בעילה בכפייה.
.
האם התרחש כאן משהו בניגוד לרצון הדייג?
.
התמימות שנגנבה: האם התמימות שלו מיוצגת ע"י העובדה שהוא מעולם לא טעם בורגר?
באותה המידה התמימות שלי תיגנב כאשר אטעם לראשונה בשר כלב ים?
איך בדיוק היית מרגישה אם מישהו היה פוגש בך ברחוב, מבקש ממך ללבוש את התחפושת מפורים האחרון ומצלם אותך בזמן שאת מנסה לנגוס בבשר כלב ים ובסוף גם משתמש בצילומים בפרסומות של תאגיד בינלאומי שמגדל כלבי ים בכלובים, הורג וטוחן אותם ומערבב את זה עם הרבה חומר משמר, ומוכר את זה בתוך פרכיות אורז במאות מסעדות ברחבי המזרח הרחוק? אם זה היה קורה לי, הייתי מתקלח באובססיביות כמה שבועות אחרי זה.
אורית,
האם לדעתך במאי הסרטון ניסה להציג את הילידים כנלעגים? נראה לי שפה יש סוגיה חשובה לגבי שאלת הלעג. כי לדעתי הוא ניסה והצליח לגבי הרבה אנשים.
–
אני אישית לא הרגשתי לעג כלפיהם אלא חמלה. גניבת התמימות היא לא בכך שהם אכלו בורגר בפעם הראשונה אלא בכך שהם לא יודעים למה דמותם משמשת, במיליוני עותקים וירטואליים, ברחבי העולם. לו היו יודעים – ודאי לא היו מסכימים.
–
ולגבי אותם מערביים שרואים אותם ולועגים – האם העובדה שחוסר החינוך שלהם מביא אותם ללעוג פוטרת את הבמאי מהאחריות לכך שהוא משחק עם חוסר החינוך הזה _כדי_ להביא אותם ללעוג? לטעמי – ממש לא. זה גורם לו להיות אשם פעמיים – פעם אחת בניצול של אותם מזרחיים ופעם שנייה בניצול הקסנופוביה של המערביים.
–
האם זה לא דומה לאופן בו הציגו יהודים עם זקנים ופיאות בתקופת הרייך השלישי? (נסי לנתק את זה לרגע מכך שגם גזרו להם את הזקנים והפיאות ולבסוף רצחו אותם – אני מדבר רק על שלב ההצגה שלהם כנלעגים בגלל מנהג דתי/מסורתי.)
אני צמחונית, אז זה לא ממש היה עובד לו.
בדיוק כמו שכל פרסומת על כל מוצר בשרי אחר לא עובדת עלי.
.
אני שונאת המבורגרים וכמובן את כל התעשייה שמאחוריהם. אבל אני חושבת שאתה מכניס הרבה תכנים מתוך השנאה הזו לפרסומת הספציפית הזו – במקום להציג את השנאה הזו כמו שהיא – נגד הרשת / התרבות עצמה.
.
אתה פשוט מסתכל בפרסומת הזו ורואה בה הרבה מעבר למה שיש בה. רוב הסיכויים שאנחנו די מסכימים בדעה הכללית על תרבות הצריכה ותרבות צריכת הבשר בפרט, אבל אני לא חושבת שהפרסומת הספציפית היא מטרה מספקת בשביל להשליך את כל זה עליה.
אבנר, צפיתי בסרטון שנית.
.
לא הרגשתי לא לעג ולא חמלה. סקרנות בלבד, לראות איך בן אדם מתמודד עם משהו שלא נתקל בו מימיו.
.
יכול להיות שאתם מנסים לומר שהסרטון יוצא מנקודת הנחה שהאמריקנים ירגישו לעג כלפי מי שאינו יודע לאכול בורגר (ו/או לבוש בתלבושות מוזרות), ומשתמש בידע הזה על מנת ליצור את תחושת הלעג לאנשים האלו?
.
היי אורית – ניסחת את זה מאד מדוייק. זה בדיוק מה שאני מרגיש – ההנחה מראש שהאמריקאים ירגישו לעג, והשימוש בה ליצירת הלעג.
כנראה שאני לא קהל היעד, ולכן לא מבינה על מה המהומה.
.
ובכל מקרה – איך תחושת הלעג עוזרת לשיווק המוצר?
אני חושב שפיספסת את הנקודה.
אנשי הפירסום הצליחו להסתיר טוב את הנקודות הבעייתיות. כמו למשל שלא טרחו לציין בסרט את העובדה שחלק גדול מהאנשים האלה חיים מתחת לקו העוני. אבל זה לא מפריע לאמריקאים לנופף מולם בהמבורגרים בשאלה הקיומית "מה כדאי לי לאכול היום, וופר או ביג מק?".
אורית,
לדעתי הסרטון נושא מסר פרסומי פשוט: "גם חייזר ידע שוופר טוב יותר מהמבורגרים מתחרים." הלעג בעיקר הופך את האנשים לחייזרים יותר ויותר – כלומר – מרוחקים מן ה"תרבות" – והסרט מראה שבלי תלות תרבותית – אפילו ל"אחר" הכי אחר – וופר הוא טוב יותר. זה ממש עוזר להעביר את המסר הבסיסי של הסרטון.
–
המטרה השנייה היא כבר במדיה. הסרטון כמובן יעוף ויראלית ברשת בעיקר אם הוא יצחיק. בלי ספק הרבה הומור מתבסס על לעג לזולת ומדיה ויראלית מבוססת פעמים רבות על מכנים משותפים נמוכים – בעיני – גם הסרטון הזה כלול.
–
כלומר, 2 מטרות: 1. הקצנת ה"אחרוּת" 2. לעג ככלי להפצת המדיה
אבנר, האם חייזרות היא בהכרח דבר נלעג? פרסומת שבאה ואומרת "אפילו אנשים שמעולם לא ניסו וופר מעדיפים אותו על פני הביג מק" היא פרסומת טובה, ואני אפילו מאמינה לה יותר מאשר לפרסומות בהן מופיעה דוגמנית ולועסת בראוותנות את הוופר.
.
אני לא רואה פה לעג לאנשים האחרים, אלא יותר "שימוש" בהם על מנת להוכיח טענה. ואני לא בטוחה בכלל שהשימוש הזה הוא במובן הרע של המילה. הוא לא ניצול לפי תפיסתי.
.
כמו שאמרתי, אותי הסרטון לא הצחיק (אלא פשוט סקרן). אם הכוונה הייתה לגרום לאנשים לצחוק על הכפריים המסכנים שאוכלים בורגר בצורה כל כך מוזרה – אכן ראוי לגינוי. אבל אני חושבת שפרשנות כזו היא בעין המתבונן, ולא עובדה בשטח.
לעזאזל, הרגע התרפרש לי העמוד ואיתו התגובה שלי!
.
בכל מקרה – אברהם, מנין לך שהם רעבים? האם זה בגלל שהם מארצות רחוקות? לבושים במיטב מחלוצותיהם המוזרות? אוכלים בשר כלב ים?
.
ונניח וכן – זה בדיוק כמו הכתבות במהדורות החדשות של סוף השבוע שמראות לנו איך נראים בתים שעולים 10 מיליון דולרים. רובנו הגדול מאוד אינו יכול להרשות לעצמו אותם, או דירה בכלל, או אפילו מנת פלאפל. לי אישית מאוד חורות כתבות כמעין אלו, כאילו בכוונה לגרום להמונים להרגיש רע עם דירת ה-2 וחצי חדרים שלהם עם הנזילה.
האם מתבצע כאן אונס? ואם היו לוקחים את האנשים האלו לסיור מאורגן בבית כזה – האם אז זה היה עולה לדרגה של אונס? לדעתי לא.
–>
–>
גם הכתבות מהסוג הנ"ל וגם הסרטון אינם נכנסים לקטגוריה "אונס" או התיאורים המזוויעים שנכתבו כאן.
הם פשוט דוגמאות לטבע הלא מדהים של האדם (במקרה הרע), או לסתם טפשות (במקרה הטוב).
עופר תזהר, בסוף עוד תשכנע אותי להחליף מקצוע…
♥♥♥
אורית,
האם את באמת מאמינה שהיוצרים של הסרטון לא התכוונו להשתמש בלעג לקידום המסר?
אם את מאמינה בכך, אין לי דרך לשכנע… אם את מטילה ספק בכוונות שלהם לגבי ייצור הלעג – נראה לי שזה מספיק טוב :)
אני כבר לא יודעת…
הבנתי שיש את העניין של ציפייה לתחושת לעג אצל הצופים ושימוש בזה. אני פשוט לא מרגישה לעג כשאני מסתכלת על זה, לכן קשה לי להתחבר לזה ברמה האישית.
.
אישית אני רואה את המסר יותר כמבחן הטעימה האולטימטיבי – אנשים שמעולם לא טעמו וופר, מעדיפים אותו על הביג מק.
.
אבל כאמור, מקבלת את האפשרות שיש כאן משחק על תחושת הלעג שירגישו אנשים מסויימים כשיצפו בזה.
לי אין בעיה עם הפרסומת ואני אסביר למה.
קודם כל אני הראשון להודות שפרסום זה תחום בעייתי, אבל לטעמי כל פרסומת שבה רואים בחורה כוסית ומנסים להסביר לי בעקיפין איך נראת אישה יפה היא יותר בעייתית מהפרסומת הזו.
הפרסומת הזו מבדרת. למה? כי מצחיק לראות מישהו שלא יודע מה לעשות עם המבורגר. בדיוק כמו שזה היה מצחיק לראות אירופי שלא יודע לאכול עם מקלות (כמו שציין פה מישהו בתגובות). אין בזה שום דבר אימפריליסטי, או אונס לטעמי. אין ספק שהייתה כוונה שזה יצא מצחיק, אבל בין זה לאונס יש הבדל.
לגבי אמינות/תיעודיות הפרסומת – לדעתי אין שום עניין באמינות בפרסומת, אם זה היה העניין היו מראיינים אמריקאים (להם סביר להניח אמריקאים אחרים יאמינו יותר), אלה בעיקר לחזק את הסיפור של המותג – "אנחנו טעימים יותר ממקונלדס". וכמובן – לייצר שיחה.
לפי התגובות פה הייתי אומר שזו הצלחה.
ודרך אגב – העובדה שיש הרבה תגובות תוקפניות לא מורידה מההצלחה. כל דבר מוצלח יש לו הרבה מתנגדים.
ורק לסיום – אני שונא בורג קינג / מקדונלדס.
איכס.