תגית: זכרון

את דוד ספקטר, עזרי טרזי ויונתן אסולין

לעמי דרך

ההסבר האהוב עלי להתפתחות מנהג הקשת הכוסות בשתיית יין הוא ששתיית יין מערבת ארבעה מחמשת החושים, הקשת הכוסות מצרפת גם את חוש השמיעה. עמי דרך היה זה שלימד אותי להקשיב לאסתטיקה של העיצוב. ״טינג, טנג, טונג״, כך תיאר עמי את אחת העבודות בביקורת בשנה ב׳ ללימודיי בבצלאל ובכך הפך תכונות ויחסים מורכבים במוצר לפשוטים כל כך להבנה ולחישה. עמי ידע לא רק לבטא במילים את האיכויות, או היעדרן של איכויות, במוצר אלא גם לשיר, לשרוק, לרקוד ולהאניש אותן. הנוכחות של עמי תחסר לי מאוד: החיוך, הקריצה, הצחוק, הטפיחה על השכם ומעל לכל היחס החיובי. הייתה לי הזכות להיות סטודנט ולימים גם קולגה של עמי. אעשה כל שביכולתי להמשיך ולהפנים את מה שלימדת אותי, עמי, ולהעביר מרוחך הלאה. אתה חסר לי מאוד.

מוסך הספורט

בעיתון "נֹגה היקרה", שהוצאנו לפני שנים אחדות בשכונה (נֹגה ביפו), היה לנו גם מדור ספורט. היינו מערכת שכללה אנשי תרבות, עורכים, עתונאים וצלמים מקצועיים – כולם, אז, תושבי השכונה. ואף-על-פי ש"נֹגה היקרה" היה מקומון שהודפס רק ב-1,500 עותקים, חולק בעיקר בתבות הדואר בשכונה והופץ חינם בקיוסקים המקיפים אותה, הוצאנו לאור […]

את יעל אייזנר

משאלה בלב ים

אני חושבת שהייתי בת 5 אולי 7, חוף פלמחים, יום שבת... חפרתי בור בחול, קרוב למים שיתמלא מהר. שתהיה לי בריכה פרטית משלי. הידים חופרות לעומק ומדי פעם מלטפות את הדפנות ומסגננות את הבור. משהו מנצנץ מבצבץ מתוך החול. חפרתי במרץ. שרשרת מוזהבת מלאה בירוקת ולה תליון עם השם 'אליהו'. רצתי לאבא שלי נרגשת להראות לו מה מצאתי. הוא בחן את השרשרת בארשת פנים רצינית ואמר: "זוהי השרשרת של אליהו הנביא". מה?! באמת?! זה ממש אוצר. את השרשרת החבאתי במקום חשוך בחדרי בתוך קופסא עם צמר גפן. אבקש משאלה...

משהו לא רגיל

רוב המעצבים הגרפיים שאני מכיר, ואני ביניהם, בחרו בתחום בעקבות גורמים רבים שמצטלבים, ביניהם אהבה לאמנות וצבע, התרגשות משפה ואותיות, נטייה לקיטלוג ולסידור ודימיון מפותח. תמיד קשה לשים את האצבע על ארוע או תחנה ספציפית משמעותית יותר מאחרות, אך לפעמים זה קורה, רגע של הבנה, של הארה, שיכול להחזיר אחורה […]

את שירי הראל אלבו

מטריות מתות

מה שסימל אצלי במשך שנים את תחילת החורף היה המטריה הראשונה המתה שראיתי בשולי המדרכה. מכירים? זה מתחיל במטריה אחת, וככל שהחורף מחמיר (בואו נגיד שברגע שהמדף בארון, זה שמול העיניים, עמוס פתאום בחולצות עם שרוול ארוך, בריח של ארון, כי רק הורדנו אותן מלמעה, שם התחבאו בחודשים האחרונים) רואים […]