על הטראומה המושרשת של המלחמה, של מידה כנגד מידה, של "נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ. עַיִן תַּחַת עַיִן, שֵׁן תַּחַת שֵׁן…" אפשר ללמוד מן התצלום הזה של אחיקם סרי שמופיע בתערוכת צילום העתונות השנתית עדות מקומית 2012 שאני אוצרת השנה. לא בשל זרועות הידיים הנשלחות לאחוז באבלים, הזרועות המחזיקות את הגוף המחזיק […]
בעיתון "נֹגה היקרה", שהוצאנו לפני שנים אחדות בשכונה (נֹגה ביפו), היה לנו גם מדור ספורט. היינו מערכת שכללה אנשי תרבות, עורכים, עתונאים וצלמים מקצועיים – כולם, אז, תושבי השכונה. ואף-על-פי […]
בכתה י' מנהל בית הספר הזמין אותי לחדרו, שאספר לו על עבודת הבגרות שהגשתי בספרות. כתבתי על האנשת הארנבונים בספר גבעת ווטרשיפ. השתגעתי עליהם. למדתי את השפה שלהם. הרגשתי שהם […]
שמים ירדו אל הים טיפות טיפות טיפות אין ספור אושר שאי אפשר בידיים לתפוס אושר אין לו שִׁעוּר ועוד בעניין אושר: אושר, כמוהו כנס, יש את האמונה בו, יש את […]
תחשבו על תנועת הלהבה. כמה היא דקה ואינטימית ויפה. וכל כמה שהיא מהפנטת ועוצמתית – כי ממצה את מנעד תנועת הלהבה – כך היא נותרת עדינה. הלאה משם היא כבר […]
כשכיכר העיר ריקה מציבור היא אינה מקום אלא רחבה, מרחב. היא נעשית למקום כאשר הציבור מתכנס בה ומקיים בה פעולה-אתיקה משותפות. המילה כיכר מצביעה על משהו עגול. אבל עגול זו […]
על הסמל ההסטורי-מקראי של סוכת שלום אפוסים הירואיים, פסלי גיבורים, שערי ניצחון ומונומנטים המפארים כיכרות – מלמדים על התרבויות שיצרו והציבו אותם – שניצחון במלחמה, עבורן, הוא ערך עליון. […]
את הטרמינל הזה רואים היטב מן המטוס. וכאן, היטב, בתצלום מן האוויר. והיטב רואים שצורתו כצורת כּף רגל: מדובר באתר התכנסות שְבָּנו בני ישראל בהיכנסם מֵעֵבֶר הירדן, דרך ואדיות הרי […]
שתים-עשרה שנים הקדיש רבי עקיבא ללימודים בבית מדרש עד שביקש לשוב הביתה לרחל, לראשונה. שהיה רבי עקיבא רועה צאן אביה של רחל ולא עסק בתורה, ואמרה לו רחל: "אתקדש לך […]
בעברית, המילה דָּבָר (ברבים: דְּבָרִים) היא אולי המילה הקרובה ביותר להצביע על משהו בעולם (מעשה או חפץ) מבלי להיות קונקרטי. תקראו טקסט רגיל כלשהו, או תקשיבו לאנשים, ותקלטו כמה פעמים […]
ילדה לוחצת כרית רַכָּה של אצבע מורָה. אות אחר אות בּשׁוּרה בספר ללימוד קריאה. היא בכיתה א' – אָה. היא יושבת באמצע הכּיתָה. היא יושבת באחד מארבעה טורי שולחנות פורמייקה […]
לפני חמש שנים כתבתי מכתב לאמנים כריסטו וז'אן קלוד. הזמנתי אותם לעטוף את השכונה שלנו – נֹגה. במכתב אני מסבירה מדוע, ומייד אעתיק אותו לכאן. כבר עשרה חודשים שצל כבד […]
