את הטרמינל הזה רואים היטב מן המטוס. וכאן, היטב, בתצלום מן האוויר. והיטב רואים שצורתו כצורת כּף רגל:
מדובר באתר התכנסות שְבָּנו בני ישראל בהיכנסם מֵעֵבֶר הירדן, דרך ואדיות הרי גלעד ודרך מעבר יבוק וגשר אדם (דאמיה), אל הארץ המובטחת. כאן, באזור של נחלת מנשה, בנו הישראלים את אתרי הכינוס הפולחניים הראשונים שלהם – תחנות ראשונות בדרך להתיישבות בארץ.
בשנים 2008-1996, במסגרת סקר הר מנשה, מטעם אוניברסיטת חיפה ובראשותו של פרופ' אדם זרטל, נתגלו ונחקרו חמישה אתרי פולחן גדולים בצורת כף-רגל בבקעת הירדן ובשומרון (בהר עיבל). פרופ' זרטל משייך אותם לבני ישראל בדרכם מגלות מצרים במאות ה-13-12 לפנה"ס.
כף רגל ארגמן, 16.4.10. צילום: אופק תצלומי אוויר
לפני 3,500 שנה העריכו אדריכלי האתר שיש מי שרואה אותו מלמעלה:
בניית מתחם הפולחן בצורת כף רגל סימנה את הכניסה וכיבוש קרקע הארץ. בעברית, 'דרך' ו'דריכה' קשורות בהיאחזות באדמה: "כָּל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף-רַגְלְכֶם בּוֹ לָכֶם יִהְיֶה" [דברים, יא, כד]. זרטל מסביר את מקור הביטוי 'עליה לרגל' (ולא 'עליה בּרגל') במנהג לעלות לאתרי 'רגל' פולחניים אלה בחגים. 'חג' מקורו ב'חוג' שהוא טקס הליכה (ברגל) סביב אתר פולחן. מכאן גם המילה 'רגל' הנרדפת ל'חג'.
דריכה בכף רגל וצורת כף-רגל היו סמל פרעוני-מצרי של שליטה ובעלות על טריטוריה. אבל הישראלים שִכְללו את הסמל הפרעוני הזה לערך מושגי מקודש שעל-פיו נוכחות אלוהית על-פני הארץ ("השמים כסאי והארץ הדום רגלי" [ישעיהו סו א]) מסמלת את חיבור העם לארצו, ומִמְשו מושג זה בצורה אדריכלית שאינה מוכרת בשום מקום אחר בעולם. ברוכים הבאים.
מתחם כף-רגל ליד מושב ארגמן בבקעת הירדן. צילום מן האוויר: רון גפני, SkyPics, http://www.skypics.co.il/
לוח טיסות זמן אמת:
לפני חודש השתתפתי בסיור שערך אדם זרטל באתר שליד מושב ארגמן. זה היה מהמסעות המרגשים שערכתי בחיי. אם טרמינלים הם אתרים הטרוטופיים (ראו הטרוטופיה עפ"י פוקו), התחושה כאן היתה של הטרוטופיה שחִבְּרה בין מרחב וזמן ועַם ואימז' וטקסט. ביום גשום של דצמבר 2011 קרסו הזמנים, ועליתי לרגל במו רגליי בין שאר העולים; מקורות שהקריא זרטל מן המקרא קבלו מובן קונקרטי; ונופים בתוכם אני משייטת תוך התבוננות בתצלומים שעל המחשב שלי, היו למקום ולדבר שהוא ממש.
עולים לרגל לארגמן, 25.11.11. צילום: מורן שוב
איפה אריך פון דניקן שצריכים אותו…פרופ' זרטל גומז את האפשרות לסניף של מרכבות האלים מתחת לאפינו. מרתק, אני בדרך לשם אחריך-מה עוד שהמדבר עכשיו ירוק ירוק
אחחח איזה פוסט מרתק.
יש גם את המזבח בהר עיבל שזרטל חשף – אני מת לבקר שם.
יש משהו חזק, מיתי, איזה קשר מדהים לעבר שלנו שהמקומות האלה מאפשרים לנו.
איך ניתן להצטרף לסיורים של אדם זרטל?
ורדן – צא לדרך. ירונימוס – אני הצטרפתי לסיור ארכיאולוגי של "תגליות". קשה להשיג את זרטל בשיטה אחרת. ואני מצטרפת לעוד סיור כזה אתו באפריל – לאל אחוואט (ואדי ערה) – תקראו על זה מרתק.