כולנו רוצים מוזה כל הזמן, משהו שיעמוד לצידנו ופשוט ישרה עלינו אנרגיות חיוביות ורעיונות אין קץ. וכל דבר מעורר השראה ולפעמים לא מוצאים שום דבר מעורר השראה. מה שבטוח הוא שמחשבה פה יכולה, לפעמים, לעיתים, לעורר השראה.
מחשבות על קסם מאיצות את התפוגגותו. גם במחשבה הוא מופיע באופן בלתי צפוי ולא מתנהג כאיורו של הגיג. וותיקי תעשיית הקסמים—הארנב הלבן, היונה, המטפחת והמסור—צפויים ותמיד מספקים את הסחורה ללקוחות הז'אנר. כפיות ושעונים – קסמים אינטראקטיביים למיטיבי לכת. לא אקט מקסים ולוקה בחוסר משמעותי של פיגמנט הקסם. איזה צורה יש […]
למשפחותיכם למשפחותיכם למשפחותיכם. האם תדעו מהו הכישוף שמסתתר מאחורי השורה הזו? בתלמוד הבבלי, במסכת מנחות, העוסקת, בין השאר, בהלכות ספר תורה, מופיע הדין בנוגע לאורך כתיבת השורות בספר תורה: הדין קובע ששורה לא תעבור 30 סימני דפוס. זה – למשפחותיכם למשפחותיכם למשפחותיכם – עשרה סימנים במילה האחת, כפול שלוש שווה […]
מישהו אמר לי פעם שכוכבים הם זיכרונות רחוקים. אתמול בלילה הלְבָנָה האדימה. ליקוי ירח הוביל לליקוי זיכרונות- צל כבד של רגשות הבעיר הכול (כמו יד הנרתעת קְפוּצָה ממגע במעקה ברזל רותח). אנשים, שלא כמו כוכבים, אינם נותרים לנצח, ואני לא יודעת להסביר למה זה קורה דווקא בקיץ. באחד מימי שישי […]
השבוע, בזמן שציירתי מול טבע דומם, מצאתי רגעים קטנים של פאר, נחבאים, שהסתתרו בתכול הכוס שציירתי. אור שנהבי נח על שפתות הכוס, ליטף בתנועה מעגלית של קדושה את החרס, בהתרסה כנגד הפְּנִים המוצל. האור הזה נגע – לא נגע, רפרף, כמו ידו המרחפת של מארה מעל שפת האמבט. נזכרתי במשפט […]
לפני כמה ימים בקרתי בתערוכת ציורים של הצייר ליאוניד בלקלב. מול אחד מציורי הדיוקן כתבתי לעצמי: בחדר האמצעי, מתחת לזכוכית, מונחים להם ארבעה רישומי דיוקן. הרישום השני מצד ימין מושך את מבטי ואני מרותקת אליו דקות ארוכות, אל התיאור הרך של ארובות העיניים, אל העפעף הכבד המתואר בקווי פחם דקים, […]
לפעמים אני עולה על הרכבת המהירה רק כדי לרדת בתחנה הלא נכונה. בדרך לתחנה הלא נכונה, הרכבת שועטת בקול של אלפי פרסות מתכת והנוף נמרח עד לבלי היכר. מבעד להרי הכרמל העומדים כבדים ולֵאִים בחום הכבד המבט נמשך רחוק, אל נופים סוריאליסטיים שיש בהם הכול ואין כלום. המבט הרחוק הזה […]
לפני מספר חודשים קיבלתי במתנה ספר, העצים של וינסנט שמו. השִׁדְרָה והצדדים הקדמיים והאחוריים עטופים בד סגול, קטיפתי, עליו מוטבעות אותיות זהב נֶאֱדְּרוֹת ומנצצנצות. על הכריכה הקדמית מופיע ציור של עץ תות כתום, כל כולו להבה המאיימת לחרוך את הקטיפה הסגולה. [עץ הפרא הזה בא בניגוד גמור לעץ התות של […]
החלון שלי פונה מערבה, אל הברושים, רצועת ים, קטע כביש מהיר בקצה. נכנסים דרכו קולות היום החולף. מחלון אחר שאני מכירה בעיר הגדולה באים ועולים מידי פעם קולות צחוק, שקשוק כוסות ומשפט משיר עכשווי בוקע – מהדהד ממכונית נוסעת. מחלון אחר שהכרתי בעיר אחרת עלו קטעי שיחות מעורבבים בריח תבלינים […]
פרח לב הזהב נמצא בכל מקום אם רק נמצא. כשאתה מוצא אותו – אתה מוצא שמצאת את מבוקשך (פתגם חכם שהמצאתי זה עתה) כשדבר-מה לוכד אותך, אתה בעצם נמשך למה שאתה מבין שהוא לב ליבו של הדבר – ואז בכל מאודך אתה מתכוונן אליו וחווה עצמך נמשך ומתמגנט אליו – […]
לאה גולדברג כתבה בספרה [מכתבים מנסיעה מדומה], שהיא נוטה לחשוב כי חלק מזה שאנו נוהגים לקרוא בשם: "לב" מצוי בחוטמה. יכולה אני להישבע כי ליבי כולו מצוי באצבעותיי, שכן דברים שכתבתי על פתקים יכולים לעורר בי רגשות שונים, להוביל אותי הרחק אל מחוזות בלתי נודעים. *** יש בפעולת הכתיבה על […]
כמה גדול יכול פתק להיות? מתי הוא גדול מלהיחשב או להיקרא "פתק"? אני לא מתעקשת למצוא לזה תשובה. לפעמים אלה בכלל לא שאלות חשובות. לעגנון יש סיפור שלאחרונה קראתי שוב ונזכרתי כמה אהבתי שאמא הקריאה לי אותו כשהייתי ילדה. "מעשה העז", סיפור מרנין ונורא. על עז שעושה בכל פעם קפיצת […]
לאחרונה שינו את נתיב הנחיתה של המטוסים. הם חולפים כעת כל כך קרוב מעליי, עד שנדמה שאפשר לגעת בהם. באחת מהפעמים בהם הושטתי יָדִי למעלה, הזדחל אל קצות אצבעותיי פחד גבהים ואגרופי הקמוץ נפתח, שחרר מאחיזתו נדרים שנדרתי תחת שמיים מכחילים. מסוחררת מהגובה כרעתי על רצפת המדרכה כשיָדִי עדיין מורמת. […]
פעם, מצאתי את הר סט.ויקטואר זרוק על המדרכה ברחוב. גוש סלע בגובה אלף מאה ואחד עשר מטרים, נסחף במי הגשמים. 47 על 53 ס"מ של רגבי אדמה צבועים באקוורל כחול, עץ האורן שצמרתו נוגעת – לא נוגעת בפסגה, אוויר הרים לבן. הרמתי את ההר, ניקיתי אותו מהבוץ והענפים שדבקו בו, ניגבתי […]
לפני שנים אחדות היה לי תחביב: נהגתי לצלם חברי קבוצות שלקחתי בהן חלק, לובשים כולם את אחת החולצות האהובות עלי, ולהעניק לחבריי במתנה תמונה קבוצתית עם חולצה נבחרת. סיפרתי על זה בזמנו בהרחבה במגזין ZOOZ. אתם מזומנים לצפות (עמ' 43-42): http://thirdissue.zoozmag.com/ לפניכם, כאן, שלוש נבחרות כאלה: 1. החיים הטובים. סימפוזיון […]
היא שוטטה ברחובות | עיניים עצובות | בוכה בלילות | מקיאה בנסיעות | לא מבינה עברית | אוכלת מהרצפה ומשתינה במסדרונות | אמרו שישתפר כשתתבגר | קראנו לה פולי
