תגית: דימוי

כיכרות ההגדה

לקראת  ערב ההגדה המצפה לנו בעוד כשבוע, ערב המאחד אותנו כמשפחה, כקהילה וכעם, חיפשתי את הביטוי העכשווי להגדה שלנו. ביטוי מעניין מצאתי בטיול לאורכו של הרחוב הראשי השזור בכיכרות של העיר אור יהודה. עיצוב כיכרות העיר מצטיין בנרטיביות המציגה את המקורות, ההווה והעתיד הקהילתי שלנו, הסיפור שמאחד אותנו לקהילה והסיפור שמייחד את הקהילה שלנו מקהילות אחרות. השתעשעתי בפרשנויות שונות למופעים שהתגלו לאורך הרחוב, וחשבתי לעצמי מה הפרשנות הנורמטיבית, מה הייתה כוונת המשורר, השתדלתי לא להיות סובייקטיבי מידי, כמעט ממלכתי. כל "קורא" מוזמן כמובן להוסיף את הנדבכים הפרשניים האישיים שלו.

סוכה, הכנסת אורחים ושלום

על הסמל ההסטורי-מקראי של סוכת שלום   אפוסים הירואיים, פסלי גיבורים, שערי ניצחון ומונומנטים המפארים כיכרות – מלמדים על התרבויות שיצרו והציבו אותם – שניצחון במלחמה, עבורן, הוא ערך עליון. וכשניצחון הופך לאידיאל, זה כמעט טבעי (לא עלינו) לצאת למלחמות. אבל כשהשלום הוא משאת הנפש – הערכים הם כמובן אחרים: […]

6×6

כשמצלמים סרט בפורמט בינוני, שגודל הפריים בו (הנגטיב או השקופית) הוא ששה סנטימטרים על ששה סנטימטרים, מתקבלים שנים עשר דימויים. (למשל במצלמות Hasellblad או Holga). בפריסה של הדימויים רואים לפעמים פריימים עוקבים שמהווים סיטואציה מתמשכת, לפעמים הריבוע (6x6) מסתכל לעבר, לפעמים מדמיין דבר מה עתידי. הנה "קונטקט מחשבתי" של שנים עשר פריימים:

אמון ואמונה בעיצוב

נתקלתי במאמר יוצא דופן על אמון בעיצוב. – trust design – סדנא מעמיקה באיינדהובן העוסקת בתפקיד המעצב בסביבה פוסט טראומטית. המאמר שואל: ביום אחד אנחנו מניחים אלפי הנחות יסוד וסומכים על אלפי גורמים שיפעלו כשורה, שהגשר שעליו נצעד לא יתמוטט, שהחלב אותו נשתה לא חמוץ… ואז פתאום מתחילים להתרחש אירועים שקוראים תיגר על צורת […]

עטיפת התקליט "מלכת אמבטיה",
דוד טרטקובר (1970)

בשנת 1970 עלה וירד מבימת הקאמרי המחזה הפרובוקטיבי "מלכת אמבטיה" מאת חנוך לוין. לאחר הורדת המחזה עקב מחאה ציבורית ותקשורתית וגל ביקורות חריגות בחריפותן, הוצא תקליט ובו שירי המחזה. דוד טרטקובר, אז מעצב צעיר בן 26, היה אמון על עיצוב עטיפת התקליט, והפתרון אותו הציע, היה חריג ופרובוקטיבי כמו המחזה […]