דוט-דוט-דוט (ויקיפדיה / אתר רשמי) היה מגזין הולנדי/אמריקאי לענייני "אמנות-עיצוב-מוזיקה-שפה-ספרות-ארכיטקטורה" שיצא לאור בין 2000 ל-2010, לאורך 20 גליונות. מקימיו היו המעצבים הגרפיים סטיוארט ביילי ופיטר בילאק. בנוף מגזיני הכרומו המוכרים של עולם העיצוב, ד-ד-ד היה נטע זר אוונגרדיסטי; בפורמט צנוע וחסכוני, טקסטואלי וחף מצבע לרוב אורכו, בעל עיצוב בסיסי וגס […]
היי אבירם. תודה לך ששלחת לי קישור למאמר שלך (אנטייטלד 8.1.12). אני שמח שעשית את המאמץ להפיץ את המחשבות שלך על נושא חשוב. אני מסכים עם רוב מה שאתה כותב, אבל לא עם הכל. חשוב לדון בנושאים לעומק כדי שיהיה סיכוי לשינוי. הבעת תסכול אינה מספיקה – קשה לשנות דברים. במקרה זה חייבים לשנות את דרכי החשיבה של המעצבים וגם של אלה המשתמשים בשרותי עיצוב. זה דורש הרבה מאמצים – ואורך רוח. יש להדגיש כי אנחנו לא צריכים להמציא את הגלגל. קבוצות מעצבים בעולם כבר עשו ועושים זאת. אבל צריך לעבוד יחד. וכפי שאתה יודע, קשה לעבוד יחד – בכל מקום – במיוחד בישראל....
שתיים-עשרה פעמים אני עולה ויורד במדרגות הלוך וחזור כדי לבדוק אם נעלתי את הדלת. אני בן אדם מסודר יחסית, או יותר נכון הפכתי עם השנים להיות כזה ואני עושה דברים באופן אוטומטי: מארגן את התיק, המפתח באותו מקום, הארנק באותו מקום. אני זורק עליי משהו ויוצא. ואז שאני שנייה אחת […]
ב ימים מיוחדים אלה, ימי סיום שנה ולידתה של שנה חדשה, יצא קמפיין חדש של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה הקורא להגדיל את האותיות הקטנות (http://www.moital.gov.il). הסיבה ברורה ומובנת, אין ספק שמדובר בהחלטה הוגנת ומשמעותית, לפעמים אף מצילת חיים, ובכל זאת בכל פעם שאני שומעת את התשדיר המודיע על ביאת האותיות […]
כחלק מפרויקט סיכום שנה שמתפרסם בימים האחרונים במוסף גלריה של עיתון הארץ, כל כתב היה צריך לכתוב על דבר אחד שהפתיע אותו השנה, ודבר אחד שלא הפתיע אותו. הנה הגרסה הארוכה יותר של מה שכתבתי על מה לא הפתיע אותי. האמונה שאתה יכול לעשות דברים בצורה טובה יותר מאחרים, שאתה […]
זה היה בדרך חזרה מההפגנה בבית שמש כשפתאום הבנתי משהו המקשר בין עברית לצילום: מעבר לתקינות המשפט, העיקר הוא הכוונה בדברייך. כי מה שחשוב הוא לזעוק ש"זו בושה וחרפה להריק על ילדה קטנה". ועדיפות השגיאות הדקדוקיות אם נאמרים דרכן דברי טעם, על פני נאום רהוט המתקבל באוזנינו חלול. מעבר לשפה הצילומית המדוקדקת, בניית הקומפוזיציה, החשיפה המושלמת, חשוב על מה ולמה אתה מצלם.
מהו פונט טוב? האם זהו פונט שכולם ירצו לכתוב בו? פונט שכולם יצטערו שהם לא אלה שעיצבו אותו? פונט שיגרום למעצבים אחרים לרצות לעצב פונטים? לעצב בכלל? את העבודה על גופן "עומס" התחלתי בזמן לימודיי במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, בקורס עיצוב פונט שהנחתה מיכל סהר. ידעתי שאני רוצה לעצב פונט […]
כ ולם יודעים לומר שעיצוב אותיות עבריות שונה מעיצוב בשפות אחרות, לועזית למשל. סקרן אותי לשאול את האנשים שבאמת עושים את זה מה זה אומר מבחינתם. איך הם רואים את השוני, ומהי בשבילם העבודה עם ועבור האות העברית. אם מדברים על עיצוב טיפוגרפיה, אז זה זהה לכל שפה אחרת, רק […]
עיצוב הוא מקצוע מלחיץ, וכדי לאזן – אני מנסה להכניס קצת יותר זן לחיים שלי. לכן מצאתי עיסוק מרגיע לזמני הפנוי – עיצוב גופנים. קראו לי משוגע, אבל יש מעט עיסוקים שמרגיעים אותי כמו העיסוק בעיצוב אותיות (ערבוב טחינה ומיון עדשים מחזיקים יחד במקום השני). בחלוף השנים עיצבתי המון מערכות […]
באביב האחרון יצא לאור בהוצאת מפה הספר "ארץ שיר סיפור", אותו כתבתי. הספר מציג עשרות שירים שנכתבו על הארץ במאה השנים האחרונות, מהחרמון ועד אילת ונואיבה, ועושה חיבור בין סיפורי השירים לסיפורי המקומות עליהם נכתבו. הספר מזמין, את המטיילים ברגל ואת טיילי הכורסה, לצאת לטיולים בנופים, בזמן, בסגנונות מוזיקליים שונים, […]
עברית לא תמיד נראתה ככה. האותיות שלה עברו הרבה שינויים עם השנים ועל אף שמלמדים אותנו בכיתה א' לכתוב את האותיות בצורה מסויימת, אין הם אלא פני האותיות (typefaces) כפי שהם היום. כתב כנעני, כתב פיניקי, כתב עברי קדום, כתב שומרוני, כתב ארמי ולבסוף… כתב יהודי "מרובע". אבל האם באמת […]
אנו חיים בתרבות מנוונת. בעולם דימויים מסוג חדש, המפעיל אצלנו זיכרון של חוויה חזותית, רמז לרגש אמיתי. כמו כאב פאנטום או סימן של כאב. נותרנו עם זיכרון עמום מחוויה חזותית עצומה ומרגשת. עם רמזים ליכולת לחוות חזיון משמעותי. כמו אצבעות כף הרגל המעידות כי בשלב אבולוציוני קדום היינו יצורים בעלי […]
תָּהַלִיךְ מַבְהִיל הוּא – שְקְהִילָה אוֹמֶרֶת "אֵין לִי עוֹד מָה לְהַגִיד עָל מָה שְאָני". יִוָצֵר אַז רִיק, דָּף לַבָן, אוּלַי לֹא יוּנַע הַתָהַלִיךְ מְחַדָש.
"… ואפילו איש החלל שריחף/ בחלל קשור לחללית רק קרא: נפלא, נהדר, אין לי מילים./ טשטוש האושר ודיוק הכאב/ ואני רוצה לתאר בדיוק של כאב חד גם/ את האושר העמום ואת השמחה./ למדתי לדבר אצל הכאבים." (פתוח סגור פתוח/ יהודה עמיחי) או פשוט: "אין לי מילים לתאר את האושר הזה." (רדיו בלה בלה, החברים של נטשה) […]
בעברית, המילה דָּבָר (ברבים: דְּבָרִים) היא אולי המילה הקרובה ביותר להצביע על משהו בעולם (מעשה או חפץ) מבלי להיות קונקרטי. תקראו טקסט רגיל כלשהו, או תקשיבו לאנשים, ותקלטו כמה פעמים דָּבָר או דְּבָרִים משמשות במשפט במקום משהו קיים או שהתקיים בעולם. בעברית, המילה דָּבָר (שם הפועל: לְדַבֵּר) קרובה מהמילים שפה […]
ברלינישר גלרי, תצוגת הקבע. ציור של אוטו דיקס: Der Dichter Iwar Von Lücken, 1926 . בלייבל המורחב כתוב: "The two roses blossoming in a beer bottle symbolize a life dedicated to the pen." מלה כתובה, נגיעת מכחול, פרחים ואלכוהול. אוטו דיקס לימד אותי מי זה איוואר פון לוקן. ברלינישר גלרי לימדה אותי מה שושנים בבירה מסמלות.
