תגית: אמנות

מטעמים מטוקיו

אתמול חזרתי מטוקיו. זאת הפעם הרביעית שלי שם. הראשונה היתה לפני חמש שנים ונמשכה חמישה חודשים של אושר עילאי. האחרונה היתה לפני שנתיים. והנה שוב אני טובלת בריחות העיר הכי משכרת בעולם. יכולתי לחכות כמה ימים או שבועות ולתת לדברים לשקוע. המראות, הריחות והרעשים מפציצים את ההכרה והחושים וזמן העיכול […]

את באה לפה הרבה ?

עיקר העבודה שלי במוזיאון ישראל הוא ארגון אוסף הצלם אלפרד ברנהיים. מוקפת בשלל הפורטרטים והמבנים שצילם, נפרש בפני עולם שפעם לא יכולתי לראות. אני מזהה את הפרופסורים שהקימו את האוניברסיטה העברית, את הבית המדורג ברחוב מטודלה כשהוא יחיד ברחוב, בלי העקול של הכביש ובלי בתים נוספים סביבו. ויש עוד. עוד […]

Waist Level

צילום בצורה מסוימת היא פעולה של התמקמות – מאיפה אתה מתבונן ומתי. לפעמים אני משתעשעת במחשבה שאני טריפוד, וכל פעם אני מחליפה את שלושת היסודות עליהם אני עומדת. כי מה שחשוב בעצם זו המצלמה ואני והמציאות שבחוץ להתבונן בה, לעבד דרכה דברים, להיפרד מזכרונות להזמין חדשים. אני מסתכלת החוצה מהחלון […]

Rage Against the Machine

לפני לא הרבה זמן הייתי במסיבת יום הולדת של חברה. חברה אמידה שגרה בפרוור אמיד עם בן זוגה – רואה חשבון מצליח – וילדיהם המוצלחים. ובמסיבה המושקעת על הדשא בחצר ביתם הנאה היה גם DJ וריקודים וקייטרינג וכל מיני דברים טובים. בין היתר ניגן ה-DJ במסיבה הזאת את Killing in […]

להתעלף מיופי

הייתי בטוחה שסינדרום ירושלים הוא סינדרום העיר הכי מוזר שקיים, עד שנסעתי לטוקיו. אבל שם סיפרו לי על סינדרום פריז – סינדרום שתוקף יפנים (ובעיקר יפניות) המגיעים לביקור בפריז בפעם הראשונה, כשמול עיניהם עומד הדימוי הרומנטי על עיר האורות היפה בעולם. המפגש עם המציאות הפריזאית הכולל בעיקר הרבה רעש, זוהמה, […]

ערימות, ערומות, ערמומיות

אני לא חובבת חורף. יותר משאני לא מחבבת את החורף אני בעיקר לא אוהבת שקר לי. כל שנה כשמגיע החורף אני מושכת ככל האפשר את הקבלה שלו. אני יודעת שבארץ תמיד אומרים שזה בכלל לא חורף, אבל מבחינתי יחד איתו מגיע שעון החורף המדכדך והחושך המוקדם, ולא נעים להיות בלילה […]