אני מחפש כל הזמן רמזים דרך הטקסטים החרוטים על הקנבס כאילו היה זה הצד האחורי של כסא באוטובוס ישן. קירות שירותים ציבוריים או גזע עץ. נסיונות לפענח את סיפור האהבה שמצוייר פה, לוקחים אותי לחוויה דו קוטבית – כזאת שנעה בין תקווה (שאצליח להבין מה כתוב) לבין תסכול על כך שאני נשאר רק עם קנבס לב אדום. זה משאיר אותי עם שברים של סיפורים שהופכים לסיפור על שברים. סיפור על הסתרה, הססנות, ואולי גם תמימות (לא סגור על עניין הסתמימות :-)
אני אוהב את זה.
אני מחפש כל הזמן רמזים דרך הטקסטים החרוטים על הקנבס כאילו היה זה הצד האחורי של כסא באוטובוס ישן. קירות שירותים ציבוריים או גזע עץ. נסיונות לפענח את סיפור האהבה שמצוייר פה, לוקחים אותי לחוויה דו קוטבית – כזאת שנעה בין תקווה (שאצליח להבין מה כתוב) לבין תסכול על כך שאני נשאר רק עם קנבס לב אדום. זה משאיר אותי עם שברים של סיפורים שהופכים לסיפור על שברים. סיפור על הסתרה, הססנות, ואולי גם תמימות (לא סגור על עניין הסתמימות :-)
אני אוהב את זה.
תודה. אני לא מגלה. הרבה עבודות שלי מספרות סיפורים בכתב או בדימויים אבל מיד מתחרטות ומעלימות ראיות..