במשך שנים חייתי תחת האשלייה שתפקידי בחיים כמעצבת הוא לייצר עיצוב מעודן, למצוא את התרבותי והחכם בכל פרויקט – לצקת משמעות חדשה לתוך המוצר, להבריק בהחלטות מפתיעות שמוציאות דברים מהקשרם. לאחרונה אני מוצאת שיש איזו חכמה בהיעדר עיצוב, ואני לא מתכוונת לנון דיזיין המוכר שכולנו סוגדים לו. במיתוג מבוסס נון […]
שלום. אתם רעבים. הידעתם? אתם גוועים ממש. לא מרוב מחסור באוכל, אלא בגלל חוסר זמן. Time Famine, קורא לזה החוקר הארווי מולדובסקי, מנהל המרכז לשינה וכרונו־ביולוגיה באוניברסיטת טורונטו. על־פי חוות דעתו המלומדת "אין לנו מספיק שעות עירות כדי למלא את כל הציפיות שהחברה המתועשת מציבה בפנינו". קשה קצת לתרגם את […]
במשחק נגד ברזיל עמדה צפון קוריאה דווקא בגבורה. היא אמנם הפסידה 2:1 אך שמרה על כבודה. זה חשוב, אתם יודעים וכולנו תקווה שלשחקניה לא יאונה כל רע לכשישובו למולדת האדומה. במהלך השידור נראה המאמן הקוריאני מניף את אגודלו אל־על כדי לשבח ולדרבן את שחקניו הנלחמים. תהיתי לעצמי – מה, גם […]
בימים האחרונים אני לא מצליח להתנתק מאימג' אחד שמגיע דוקא מעבר לים. מדובר בבולען ענק שנפער באחת משכונות העוני של גואטמלה סיטי באופן פתאומי ובלע לתוכו מספר בתים ובהם לפחות 3 תושבים. קוטרו של הבור הענק הזה הוא כ-30 מטרים והדיווחים על עומקו נעים בין 70 ל-200 מ'. כנראה שאף אחד […]
אינני עומד לספר לך על הגשת פרויקט הגמר שלך, אלא לבקש ממך הקורא/ת לספר עליה. - תוכנו של פוסט זה בעמוד התגובות. - המחשבות שלך הן התוכן. - מה ואיך לספר נתון בידיך הקורא/ת הבמה שלך.
אנשים צריכים סיפורים בעיקר כדי לדעת איך לחיות. אנשים צריכים את הקטלוג של איקאה כדי לדעת איך לחיות. "אם אתם רוצים להכיר מישהו באמת, היכנסו אליו הביתה. הביטו בספרים שעל המדפים, הציצו בתמונות התלויות על הקיר ורחרחו מסביב לארון התרופות, אם יש לכם אומץ." — קטלוג איקאה, 2010 לכולנו יש […]
לקראת עונת ההגשות התחלתי לשאול את עצמי מה המקור להבדלים באופיין של הגשות פרויקט הגמר במחלקות השונות. אני לא מתכוונת לפערים ולהבדלים באופי הביקורת עצמה, אלא דווקא לחומרים מהם מורכבת ההגשה (נא להעריך את ההימנעות המכוונת מהשימוש במילה "שיח"). למדתי בזמנו במחלקה לעיצוב גרפי בבצלאל והכרתי אופן מסוים של הגשת […]
צילום בצורה מסוימת היא פעולה של התמקמות – מאיפה אתה מתבונן ומתי. לפעמים אני משתעשעת במחשבה שאני טריפוד, וכל פעם אני מחליפה את שלושת היסודות עליהם אני עומדת. כי מה שחשוב בעצם זו המצלמה ואני והמציאות שבחוץ להתבונן בה, לעבד דרכה דברים, להיפרד מזכרונות להזמין חדשים. אני מסתכלת החוצה מהחלון […]
לא קל לעסוק בקומיקס בארץ. ולא, אני לא מתבכיין, אלא פשוט מציין עובדה. לא רק שלא קל לעסוק במדיום המדהים הזה כאן בישראל (הכותב משוחד, סליחה מראש), עוד יותר קשה לפרסם ספר/חוברת קומיקס, מכיוון שבדרך כלל מדובר בהוצאה עצמית (אפילו כל הגדולים בארץ מוציאים בעצמם, או לפחות פרסמו על חשבונם […]
הקדמנו להגיע למסיבת העיתונאים במוזיאון הלאומי לעיצוב בניו־יורק הקופר-היואיט, לפחות ברבע שעה. אז יחד עם מיכל אשתי, הלכנו לפינת הרחוב לחפש בית קפה, ומיד לידו עמדה חנות משקפיים קטנה. בחלון הראווה הוצגו זוג משקפיים עגולים ששני מזרקים קטנים צמודים לידיות. 'אלה יופיעו בתערוכה' אמרתי ונכנסתי פנימה לבקש רשות לגעת בהם. […]
לפני לא הרבה זמן הייתי במסיבת יום הולדת של חברה. חברה אמידה שגרה בפרוור אמיד עם בן זוגה – רואה חשבון מצליח – וילדיהם המוצלחים. ובמסיבה המושקעת על הדשא בחצר ביתם הנאה היה גם DJ וריקודים וקייטרינג וכל מיני דברים טובים. בין היתר ניגן ה-DJ במסיבה הזאת את Killing in […]
עוד יום עיון, הפעם במתכונת כמעט אינטימית, כלומר המשתתפים היו מסתדרים יפה גם סביב שולחן אחד או שנים בבית קפה, יום עיון בנושא חינוך לעיצוב. דיויד גרוסמן, נשיא קהילת המעצבים הישראלית, ארגן את יום העיון ויבורך על יוזמתו זו. השתתפו נציגי ראשי המחלקות לעיצוב תעשייתי ועיצוב תקשורת במוסדות האקדמיים בארץ, […]
